אור זרוע, חלק א קפ״טOhr Zarua, Volume I 189
א׳בא ומצאן לשלשה כשהן מזמנין מהו אומר אחריהם. פי' באדם בעלמא מיירי שלא אכל עמהם שאין לו לשתוק כששמע שמברכין את הבורא. אלא צריך לענות אחריהם. רב זביד אמר ברוך המבורך פי' רבינו שלמה דלא מצי למימר שאכלנו משלו. ורב פפא אמר עונה אמן. ואמרי' ס"פ אלו דברים בירושלמי תני ר' הושעיא עונה הוא אמן אע"פ שלא אכל ואינו אומר ברוך שאכלנו אלא א"כ אכל. ולא פליגי הא דקאמר ברוך המבורך כדאשכחן דקאמר המזמן נברך אבל אשכחינהו דענו ברוך הוא שאכלנו יענה בתרייהו אמן. כתב בהלכות גדולות ואסקינן דאשכחינהו דקאמרי נברך אומר ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד ואי אשכחינהו דקאמרי ברוך ולא שמע נברך אומר בתרייהו אמן. ואי הוו בי עשרה ועייל ואשכחינהו דקאמרי נברך אלהינו אומר בהדייהו ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד:
1