אור זרוע, חלק א ער״הOhr Zarua, Volume I 275
א׳כלאי הכרם אסורין מלזרוע ומלקיים ואסורין בהנאה. ירושלמי כתיב לא תזרע כרמך כלאים אין לי אלא לזרוע [מקיים מניין] ת"ל כרם ולא כלאים מה כר' עקיבה דאמר המקיים עובר בל"ת. א"ר [יוסי] דברי הכל היא הכל מודים באסור שאוסר בשלא קיים על ידי מעשה [אבל אם קיים על ידי מעשה] לוקה כהדא דתני המחפה בכלאים לוקה מנין שאסור בהנאה נאמר כאן פן תקדש ונאמר להלן פן תוקש בו מה פן האמור להלן אסור בהנאה אף פן האמור כאן אסור בהנאה אית דבעי למימר נאמר כאן פן תקדש ונאמר להלן לא יהי' קדש מבני ישראל מה קדש האמור להלן אסור בהנאה אף קדש האמור כאן אסור בהנאה. אמר רב הונא ביאתו אסורה בהנייה אית דבעי מימר נשמעינה מן הדא דאמר ר' חנינא פן תקדש תוקד אש:
1