אור זרוע, חלק א ער״זOhr Zarua, Volume I 277
א׳מתני' כלאי בגדים מותר לכל דבר ואינן אסורין אלא מללבוש. פי' מותר לאדם לתפור כלאים כדי למכור לעכו"ם ולא דמי לכלאי הכרם ולכלאי זרעים שאסורים מלזרוע דכתיב כרמך לא תזרע כלאים שדך לא תזרע כלאים אבל כלאי בגדים לא אסיר אלא מללבוש דלא תלבש כתי' ול"ד לבישה דה"ה העלאה דכתי' כלאים שעטנז לא יעלה עליך ואמר רפ"ק דיבמות דצריכי דאי אמר רחמנא לא יעלה עליך הוה אמינא העלאה כל דהו אסר רחמנא ואפי' מוכרי כסות כתב רחמנא לא תלבש שעטנז דומיא דלבישה דאית בה הנאה ואי כתב רחמנא לא תלבש הוה אמינא דוקא לבישה דנפישא הנייתה אבל העלאה דלא נפישא הנייתה לא כתב רחמנא לא יעלה עליך. ור"פ הגוזל תניא לא ילבש אדם כלאים ע"ג עשרה בגדים אפי' להבריח בו את המכס. משום ר' עקיבה אמרו מותר להבריח בו את המכס. ואמרי' התם דבדבר שאין מתכוין פליגי ת"ק סבר דבר שאין מתכוין אסור ור"ע סבר דבר שאין מתכוין מותר. וקיי"ל כר"ע דאמר בפ' במה מדליקין ריש כנישתא דבוצרה גרר ספסילא לעילא מר' ירמי' רבה א"ל כמאן כר' שמעון. פי' דאמר גורר אדם מטה וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ. אימר דאמר ר"ש בגדולה דלא אפשר בקטנה מי אמר. מותיב רבה ר"ש אומר מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. והצנועין מפשילין כמקל לאחוריהן והא הכא דאפשר למעבד כצנועין דבקטנים דמו וכי לא מכוין קא שרי ר"ש לכתחלה. תיובתא דר' ירמי' רבה תיובתא. וקיי"ל כר"ש דאמר אביי כל מילי דמר עביד כרב לבר מהני תלת דעביד כשמואל מדליקין מנר לנר ומתירין מבגד לבגד והלכה כר"ש בגרירה. הואיל והלכה כמותו לענין שבת ה"ה לענין כלאים. דחד טעמא נינהו דהא מכלאים אגרירה איתותב ר' ירמי' רבה. ספ"ק דביצה תניא לא יעלה עליך. אבל מותר להציעו תחתיך. אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תכרך לו נימא אחת על בשרו. ואמר ר' שמעון בן פזי אמר ריב"ל אמר ר' יוסי בן שאול משום קהלא קדישא שבירושלים אפילו עשרה מצעות זו ע"ג זו וכלאים תחתיהן אסור לישב עליהן:
1