אור זרוע, חלק א רצ״דOhr Zarua, Volume I 294
א׳מתני' השיראין והכלך אין בהם משום כלאים אבל אסורים משום מראית העין. ירושלמי השיראין מטקסין והכלך איצבין קסרייא אמר רשב"ג חזרתי על כל מפרשי הים ואמרו לי כלכא שמו ותנן ר"פ במה מדליקין ולא בכלך ואמר שמואל שאילתינהו לכולהו נחותי ימא ואמרו לי כלבא שמו רב יצחק בר זעירא אמר גושקרא אבין ואביי הוו יתבי קמיה דרב נחמיה ריש גלותא חזו דהוה לביש מטכסא א"ל אבין לאביי היינו כלך דתנן [א"ל] אנן שירא פרנדא קרינן לה ופליג אירוש' דפי' שיראין מטקסא. (אפילו) [אבל] אסורין משום מראית העין דדמו לצמר או לפשתים. כתב רבינו שמשון זצ"ל דאין לאסור אותם לולאות שמשימין בסרבל של צמר והם של משי דהיינו שיראים דע"כ אותן בגדים של משי אין זה שיראין שבתלמוד שהרי מצוין בינינו הרבה ושיראים אינם מצוים דבעי למימר אביי דשיראין היינו שירא פרנדא ושלהי סוטה אמר משחרב ביהמ"ק בטלה שירא פרנדא וזכוכית לבנה ולא בטלו לגמרי אלא כלו' אינם מצוים כל כך. ובתשובה אחת כתב אותם תיכי שקורין לא בלע"ז שמשימין בסרבל. שמעתי כי העיגולים הקשים עשוין מחוטי פשתן ומשי וצריכין בדיקה אבל החלולים והרחבים כולם של משי ומותרין עכ"ל:
1