אור זרוע, חלק א תמ״וOhr Zarua, Volume I 446
א׳מתני' גיד הנשה אינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף. פולפ"א הנכרכת סביבות עצם הקולית העליונה סביב בעוגל. אבל עוף אינו כן שהבשר שעל הקולי' רחב הוא ואינו דומה לכף המתעגלת מצד אחד: א"ל אביי לרב יוסף והא קא חזינן דאית לי' א"ל אית לי' ולא עגיל. בעי ר' ירמי' אית לי' לעוף ועגיל אית לה לבהמה ולא עגיל מהו. בתר עגולי אזלינן א"ה בתר מיניח אזלינן תיקו. ופר"ח דקיי"ל כל תיקו דאיסורא לחומרא בין בבהמה בין בעוף אסורין. וכתב מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק הוא הנקרא שירליאון זצ"ל דאנן לא חיישי' לה כיון דלא שכיחא היא. מיהו אי אשכחי' אסרינן בין בבהמה בין בעוף כפר"ח: השיב רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל חוטין הנמצאין ברגלי בהמה ועוף וביריכי העוף ששאל אדוני אם הם אסורין כשהם מלאים דם או מותרין. רגלי הבהמה והעוף לא ידעתי בהם חוטין שיהיו רגילים להאדים. ואם יארע באקראי דומה כי טוב ליזהר ולהשליך אותם גידים או לחותכם ולמולחם. כמו מזרקי ואומצא דאסמיק כי יש לחוש שמא הם בלועים מדם כיון שאין רגילין להיות אדומין. ואותם שנמצאים ביריכי העוף שרגילין להיות תדיר אדומים ואין רגילין העולם לנקרם ולהסירם מתוך המנהג נראה שהם מותרים דיש לומר שאין זה דם אלא גידים אדומים הם ואעפ"כ אני קשה בעיני לאוכלן כשבאין לידי והן אדומים או שחורים ונראים כמלאים דם אעפ"כ איני מצריך לנקרן קודם בישול דלא חזינן לרבנן קשישי דמצרכי הכי עכ"ל:
1