אור זרוע, חלק א תע״גOhr Zarua, Volume I 473
א׳רב מרי בר רחל אמליחא לי' חתיכה דנבילה בהדי שחוטה ובכלי מנוקב כמשפט המולחים בשר אתא לקמי' דרבא וקמבעי' לי' כי היכי דגבי דם ל"ח דלמא פליט עליון ובלע תחתון דאמ' כ"ז שטרודי' בפליט' שניהם אינם בולעים ושניהם נחים יחד מפליטתן ה"נ הכא או לא. א"ל הטמאים לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן וכיון דצירן אסור אתסר בשר השחוטה מחמת ציר הטריפה שהוא נוח ליבלע מן הדם. ולדברי ר"ת הואיל שהוא נוח ליבלע לא אמרי' בי' משרק שריק. ולפשוט לי' מדשמואל דאמר מליח ה"ה כרותח אי מהתם ה"א ה"מ לגבי דם ובכשא"מ דבתר דפליט הדר בלע אבל צירן זיעה בעלמא הוא ולא מתסר והכא לדם ליכא למיחש דמנוקב הוא דא"כ כשרה וכשרה נמי לתסר. קמ"ל דצירן אסור וציר נוח ליבלע הוא. מיתבי דג טהור שמלחו עם דג טמא מותר מאי לאו שהיו שניהם מלוחין וש"מ דציר נמי לא מבלע כ"ז שעסוקין לפלוט. לא כגון שהי' טהור מליח וטמא תפל דהשתא לא פליט טמא מידי. אבל שניהם מלוחין דטמא נמי פליט אסיר וכש"כ טמא מלוח וטהור תפל: אותן דפוסי גבינות שמולחין בהם העכו"ם גבינות שלהם נוהגים להגעילן כשישראל רוצה להשתמש בהם. ותמי' אומר רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל הואיל וקיי"ל טמא תפל וטהור מליח מותר והני דפוסין אין בהם איסור בעין אלא בלוע בהם שאם היה בעין לא היתה הגעלה מועלת בהן. א"כ הדפוס שהוא טמא הוא תפל והגבינה שישראל ימלח בה הוי טהור מליח ומותר א"כ למה צריך הגעלה. כי אין לומר שהוחזק (של) מליחה שמולחין הגבינה יותר מדאי כאלו הם שניהם מלוחים שהרי המלח איזה טעם יכול ליתן בו. ע"כ הי' תמי' מה ראו להחמיר ולהגעילם ואיני יודע למה תמי' הגאון דהא דג טהור שמלחו עם דג טמא מותר קתני בדעבד ואוקמינא כגון שהי' [טהור] מליח וטמא תפל והיינו בדעבד מותר ולכתחלה אסור לעשות כן והני דפוסין נמי אפשר דבדעבד שרי אפי' בלא הגעלה אבל לכתחלה אחמור להגעיל. מיהו לא דמי דגבי טמא. טהור מליח וטמא תפל אחמור לכתחלה גזירה אטו שניהם מלוחין. אבל גבי דפוסין ליכא למגזר ולא מידי. מיהו אעפ"כ אין לעשות לכתחלה משום הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו ואם עשה בדעבד שרי. ואפי' בדפוס בן יומו ובלבד שהדיחוהו יפה שלא הי' איסור בעין. ובשר וגבינה אם שניהם נמלחו יחד שניהם אסורין שהרי שניהם פולטין ושניהם בולעים זה מזה ואם הבשר מליח וגבינה תפל הגבינה אסורה והבשר מותר ואם הגבינה מלוחה והבשר תפל הבשר אסור והגבינה מותר וכן שני חתיכות טריפה וכשירה אם הטריפה מלוחה וכשירה תפל הכשירה אסורה. וכן שניהם מלוחים הכשירה אסורה ואם הטריפה תפל והכשירה מלוחה הכשרה מותרת (וצריך לקלוף מעט) [ומדיח המלוח במים היטב] במקום שהיו נוגעים ודיו בלי קליפה ובלי גרירה:
1