אור זרוע, חלק א תצ״גOhr Zarua, Volume I 493
א׳מתני' ר' אליעזר בן יעקב אומר בהמה גסה ששפעה חררת דם ה"ז תקבר. פי' רבינו שלמה זצ"ל דאסורה בהנאה דשמא ולד זכר היה ונקדש בבכורה ביציאתו ונפטרה מן הבכורה ופסקי' בגמר' הלכה כמותו. וממה שפי' רבי' שלמה דשמא ולד זכר הי' א"כ ר"ל דספיקא הוא. והא דקתני ונפטרה מן הבכורה. היינו [ולד] שבא אחר חררה זו אינו חייב ליתנו לכהן אבל רעי' בעי וירעה ויאכל במומו לבעלים. והא דאמ' בגמ' תני ר' חייא אינה מטמאה לא במגע ולא במשא ופריך מאחר שאינה מטמאה לא במגע ולא במשא אמאי תקבר כדי לפרסמה שנפטרה מן הבכורה למימרא ולד מעליא הוא אמאי לא מטמאה כו' הכי פי' למימרא דספק ולד מעליא הוא:
1