אור זרוע, חלק א תק״בOhr Zarua, Volume I 502
א׳מתני' מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשרט. הרי זה יקבר וישלם מביתו לימא תנן סתמא כר"מ דקתני יקבר. ואע"ג דהשתא מתחזי קבוע דלמא בדוקין שבעין וד"ה דלד"ה משתנין. פי' רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל דקיי"ל כר' יהודה דר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה. ואע"ג דאמר ריש פרק אע"פ הלכה כר"מ בגזירותיו. הך דשמעתין רב נחמן בר יצחק קנסא קרי לי'. ובשאלתות דרב אחאי פי' דדוקא הלכה כר"מ בגזירותיו ולא בקנסא. ומתוך פסקיו נראה דלית הלכתא כר"מ דאמר במעוברת חבירו ומניקת חבירו יוציא ולא יחזיר עולמית א"כ ה"נ אין הלכה כר"מ בהאי קנסא וסוגיא דשמעתין נמי כר' יהודה אתיא דאסיקנא והואיל דאיכא דלא משתני סמכינן עלייהו והיינו כר"י דלר"מ קנסי' בכולהו מפני המשתנין וסתמא דמתני' נמי אוקמי' בדוקין שבעין ור"ה ולא בעי' למימר דסתם לן תנא כר"מ וכן פסק בה"ג והביא ראי' מפ' טבול יום דאמר ר' עקיבה מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה שיאותו הכהנים בעורו ואפי' בגבולין. וא"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הלכה כר' עקיבא אף ר' עקיבה לא אמר אלא כשהתירו מומחה אבל לא התירו מומחה לא ודוקא שנמצא טריפה אבל לא נמצא טריפה יאותו בו אע"פ שנשחט שלא ע"פ מומחה ופסקו מכח ההיא דהא דקיי"ל כר"מ בגזירותיו היינו דוקא בגזירותיו אבל לא בקנסיו הלכך השוחט את הבכור שלא ע"פ מומחה ולאח' שחיטה הראה את מומו ונמצא קבוע בדוקין שבעין אסור. במומין שבגוף כגון נסרקה אזנו וכיוצא בו מותר והיכא ששחטו בדוקין שבעין שלא ע"פ מומח' והשתא חזינן לי' מום קבוע ולא ידענא אי אשתני אי לא אשתני ואמרי סהדי דלא נשתנה ומראה זה הי' לו מחיים מותר:
1
ב׳הדרן עלך עד כמה
2