אור זרוע, חלק א תקמ״וOhr Zarua, Volume I 546
א׳כתיבה תמה ותיקון האותיות
1
ב׳תנן בהקומץ רבה ארבע פרשיות שבתפלין מעכבין זה את זה ואפי' כתב אחר מעכבן ואמרי' בגמ' פשיטא אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד. ופריך הא נמי פשיטא. דפשיטא לי' לתלמודא דכל אות שאינה מתוקנת כהלכת' שחסירה אפי' קוץ אחד פסול כדמוכח הכא. והיכא שחסירה אפי' זיון אחר נמי פסולה כדאמר פ' הבונה תנא נתכוין לכתוב אות אחת ועלו בידו שתים חייב והתניא פטור. הא דבעי זיוני הא דלא בעי זיוני. הא למדת דכל אות שאינה מתוקנת כהלכתה אינה אות ולא מקרי כתב. הלכך פי' מורי הרב רבינו שמחה דע"ז סומכין שנהגו היתר לכתוב פסוק בכתבי הדיוטו' בלא שרטוט משום דכתיבה דקה שאנו כותבין שטרי הדיוטות אינו חשוב כתב שהרי אינו מתוקן כהוגן:
2