אור זרוע, חלק א תקצ״זOhr Zarua, Volume I 597
א׳איילונית ודאי לא בעיא גיטא. ספק איילונית בעיא גיטא
1
ב׳תנן [רפ"ק] כולן אם מתו או מיאנו או שנתגרשו או שנמצאו איילונית צרותיהן מותרות. פרש"י או שנמצאו איילונית שמקחו מקח טעות ולא היתה אשת אחיו. ומשמע דאיילונית לא בעיא גט. ובין לפי' ר"ת זצ"ל. ובין לפי' הד"ר אברהם מבורגיל זצ"ל איילונית א"צ גט. דמקשים מהא דר"פ בנות כותים דתניא קטן וקטנה לא חולצין ולא מייבמין דברי ר' מאיר. אמרו לו לר' מאיר יפה אמרת אין חולצין איש כתב בפרשה ומקשינן אשה לאיש. ומ"ט אין מייבמין אמר להם קטן שמא ימצא סריס קטנה שמא תמצא איילונית אמאי הואיל ותנן דאיילונית צרתה מותרת אלמא חשבי' קידושי אחין קידושי טעות וכאלו לא נתקדשה א"כ תתייבם ממ"נ אילאו איילונית היא שפיר קא מייבם. ואי איילונית היא א"כ לא היתה אשת אחיו ושריא לי' ופי' ר"ת ההיא דר"מ כשקבלה עליו אחיו אפי' היא איילונית דכי ה"ג אמר ר"פ בן סורר ומורה דאמר רב ירמי' מדפתי אף אנן נמי תנינא. פי' דאזלינן בתר רובא בת ג' שנים ויום אחד מתקדשת בביאה וכו' עד ואמאי לימא איילונית היא ואדעתא דהכי לא קידש. אלא לאו משום דאמרי' זיל בתר רובא ורוב נשים לאו איילונית נינהו ומוקי לה דקיבלה עלי'. ומתני' בסתם. ולפירושו א"צ גט מדשריא להתייבם ואפי' גט מדרבנן לא בעי' דאי הויא בעיא גט אפי' מדרבנן היתה נראית באשתו וצרתה לא היתה מותרת ליבם אלא חולצת ולא מתייבמת כדתנן [רפ"ק] וכל שיכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתייבמת. ואמר בגמ' משום דבשעת נפילה נראית כצרת בתו והיתה צרתה אסורה. אלא ודאי לא בעי' גט כלל. והרב רבינו אברהם מבורגי"ל תירץ דאיילונית דמתניתין איירי כשנמצאת איילונית בחיי אחיו. וגילה בדעתו דלא ניחא לי' באיילונית ששילחה מביתו והא דתנן בגיטין פ' הזורק כל עריות שאמרו צרותיהן מותרות הלכו הצרו' האלו ונשאו ונמצאו אלו איילונית תצא מזה ומזה דמשמע הא נמצאו איילונית קודם שנשאו לא תצא מן היבם. צריכין אנו לומר לפי' דהתם מיירי כגון שנמצאו איילונית בחיי היבם. ולפי' נמי אינה צריכה גט דאי הוציאה בגט היינו נתגרשו אלמא כנסה סתם ונמצאת איילונית לא בעי' גט. מיהו פי' ה"ר אברהם לא נהירא דבהדיא תניא בתוספתא או נמצאו איילונית בין בחייו בין לאחר מותו. מיהו אתבריר לן דכנסה סתם ונמצאת איילונית לא בעיא גט. אע"ג דפ' המדיר בכתובות גבי ההיא ע"מ שאין עליה נדרים פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דקידשה סתם ונמצאו בה מומין תצא דצריכה גט התם שאני דאיכא דמחיל אמומין. אבל גבי איילונית לא מחיל דאין אשה אלא לבנים. הלכך איילונית לא בעי' גיטא אפילו מדרבנן. וההיא דפ' אלמנה ניזונית תנן הממאנת והשניה והאיילונית אין להן כתובה ומשמע כתובה הוא דאין להם הא גיטא בעיא כדדייקינן בהמדיר אהא דתנן כנסה סתם ונמצאו עלי' נדרים תצא בלא כתובה ודייק בגמ' כתובה הוא דלא בעיא הא גיטא בעיא. ההיא ל"ק דדוקא התם שייך למידק דה"ל למתני כנסה סתם ונמצאו עלי' נדרים א"צ גט וממילא הייתי יודע דאין לה כתובה הואיל וא"צ גט. ומדלא תני הכי. משמע דצריכה גט. אבל התם באלמנה ניזונית אפי' אי הוה תני אינה צריכה גט אכתי הוה אמינא דאית לה פירות ובלאות. הלכך הואיל ואצטריך לי' למתני דאין לה פירות ובלאות תנא נמי דאין לה כתובה. ותו י"ל דאע"ג דאיילונית לא בעיא גט תנא דאין לה כתובה למידק לענין שני' דכתובה הוא דלית לה הא גיט' בעי' מיהו לא נהירא דלא הוה למיתני הכי כדי שלא נטעה לענין איילונית. וההיא דפ' השולח בגיטין דתנן המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר. וטעמא דילמא מקלקל לה. משתנשא לאחר ויהא לה בנים יאמר אלו הייתי יודע שכן לא הייתי מגרשך. ואם לא היתה איילונית צריכה גט מה מועיל שאמרו לא יחזיר ממילא היא מקולקלת אם הוציאה בלא גט שהרי לא היתה איילונית. אלא ודאי בהוציאה כגט מיירי דצריכה גט. ופי' רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל דאיילונית ודאית ודאי לא צריכה גט. וההיא דהשולח שאינה ודאי איילונית אלא שנולדו בה סימני איילונית ואין כח ביד ב"ד לברר אם הם סימני איילונית אם לאו. הלכך צריכה גט מספק. וכתובה לית לה מיהו. דמספיקא לא מפקי' ממונא. וה"נ מסתברא דחיישי' דילמא מקלקל לה. ואי איילונית ודאי האיך יוכל לקלקל לה הא לעולם לא יהיו לה בנים דאיילונית אין לה רפואה מדלא בעיא חליצה. שאם הי' לה רפואה היתה צריכה חליצה מידי דהוה אסריס חמה כדתניא פ' הערל סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו שיש לו רפואה. אלא ודאי איילונית אין לה רפואה. וההיא דהשולח בספק איילונית כדפרי'. הלכך איילונית ודאית לא בעיא גיטא. ספק איילונית בעיא גיטא.
2