אור זרוע, חלק א ו׳Ohr Zarua, Volume I 6
א׳ר' אלעזר חלש על לגבי' ר' יוחנן אשכחי' דהוה גני בבית אפל גלי' לדרעי' ונפל נהורא בכה ר' אלעזר א"ל ר' יוחנן מ"ט בכית אי משום תורה דלא אפשת שנינו אחר המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון דעתו ואת לבו לשמים וא"ת והתנן ספ"ב דאבות אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה ואמרי' פ' השוכר את הפועלים ר' שמעון בן לקיש הוה מציין מערתא דרבנן כי מטא למערתא דר' חייא איעלמא מני' חלש דעתי' אמר לא פלפלתי תורה כמותו יצתה בת קול ואמרה תורה כמותו פלפלת תורה כמותו לא רבצת ועתה אמאי חלש דעתי' הואיל וכיון את דעתו ואת לבו לשמי'. ובשוחר טוב אי' אפי' למד כל התורה וחסר תורת כהנים נידון עליהם ביום הדין ואפי' למד תורת כהנים וחסר מעשה מרכבה כמו כן נידון הלכך הכי פי' אדם שטרח בתורה כל מה שהי' יכול לטרוח אע"פ שלא עלה בידו אלא דבר מועט נותנין לו כאותו שטרח כמותו ועלה בידו הרבה דלפום צערא אגרא דר' שמעון בן לקיש חליש דעתי' שהי' דואג שמא ח"ו לא טרח כל הצורך לפלפל. ובירושלמי מוכח דאחד שלמד כל התורה למאה שנה והי' יגע יום ולילה ואחד שלמדה בעשרים שנה הקב"ה נותן לו שכר בשוה דאמר בפ"ב דברכו' ירושלמי כד דמך ר' בון בר חייא על ר' זעירא ואפטר עלוי מתוקה שנת העובד ישן אין כתי' כאן אלא אם מעט ואם הרבה יאכל למה הי' ר' בון בר חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והי' שם פועל אחר שהי' מתכשר במלאכתו יותר מדי מה עשה המלך נטלו והי' מטייל עמו ארוכות וקצרות לעתותי ערב באו אותן פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהם משלם והיו הפועלים מתרעמים ואומרים אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם אמר להם יגע זה לשתי שעות מה שלא יגעתם כל היום כך יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמנה שנה מה שאין תלמיד ותיק יכול ללמוד למאה שנה. ונראה בעיני דה"ה בנותני צדקה ובכל מעשים טובים רק שאדם יעסוק ללמוד ולעשות ככל אשר יוכל לעשות אין למעלה הימנו לפני קונו:
1
