אור זרוע, חלק א תר״חOhr Zarua, Volume I 608
א׳אם ממזרים עתידים להטהר
1
ב׳מאי הרפניא א"ר זירא הר שהכל פונין לו במתניתא תני כל שאינו מכיר משפחתו ושבטו נפנה לשם. אמר רבא והיא עמוניה משאול שנאמ' מיד שאול אפדם ממות אגאלם ואלו פסולי דידהו לית להו תקנתא. פרש"י והיא עמוקה ודעה לדבר זה יותר מגיהנם דאלו יורדי גיהנם איכא תקנתא דכתי' מיד שאול אפדם ואלו פסולי דידהו לית להו תקנתא משמע שהממזרים אינם עתידים ליטהר דאי עתידים ליטהר הרי יש להם תקנתא לעתיד. ולא נהירא לי לומר דאין להם תקנה בעוה"ז אבל לעתיד יש להם תקנה דהא דומיא דגיהנם קאמר והעולים מגיהנם זה דומה ללעתיד. הלכך דעתי נוטה שרבא סובר דממזרי' אינם טהורים לע"ל. וליתא להא דאמר שמואל הלכה כר' יוסי שממזרים טהורים לע"ל. ונפקא מינה שיש להתרחק ממשפחו' שאינם ידועות כדפי' רבי' יצחק ב"ר שמואל זצ"ל דקשיא לי' התם הלכתא למשיחא. ופי' דנפקא מינה הואיל והלכה כר' יוסי שא"צ להתרחק מן המשפחו' שאינם ידועות הואיל שטהורים לעתיד ולדידי הואיל דסבירא לי דרבא פליג אדשמואל דפ' עשרה יוחסין וסבר כר' מאיר דאין טהורין לע"ל צריך להתרחק ממשפחו' שאינם ידועו':
2