אור זרוע, חלק א תרל״בOhr Zarua, Volume I 632
א׳והחולץ למעוברת והפילה קיי"ל כרשב"ל דחליצת מעוברת לא שמה חליצה וצריכ' חליצה אחרת ויחלוץ לה או הוא או אחד מן האחין ואין חליצה פסול' בזו צריכה לחזר על כל האחין אפי' לרב כדפרישי' לעיל דלא אמרי' חליצה [פסולה צריכה] לחזר על כל האחין אלא היכא דנפסלה חליצה ע"י חלישת זיקה אבל הכא שטעו בדין חליצה עצמה שחלצו למעוברת וכשחוזר וחולץ לה דמיא בחליצ' אריכתא מיהו אעפ"כ אסור בקרובי' מדרבנן כדתנן אין הולד של קיימא הוא אסור בקרובותי' והיא אסור' בקרוביו ופסלה מכהונ' ואוקמ' רשב"ל מדרבנן. וביאת מעוברת נמי לא שמה ביאה [ואם בא] על יבמתו מעוברת והפילה צרתה לא הותרה לשוק בזו הביאה והיא נמי אותה שבא עליה אם בא להוציא' בגט לא [הותר' בו אלא] חוזר ובא עליה לאחר שהפיל' ומוציא' בגט כדאמ' איתיבי' רשב"ל לר"י אין הולד של קיימא יקיים בשלמ' לדידי דאמינ' [חליצת מעובר' לא שמה חליצ' ביאת מעובר' לא שמה ביאה היינו דקתני יקיים] יחזור ויבעול ויקיים דלא סגי בלאו הכי פי' דלא מיפטרא בלא ביאה לאחר שהפיל' אלא לדידך רצה יוציא רצה יקיים מבעי ליה פי' רצה יוציא בגט רצה יקיים מבעי ליה. הא למדת דלרשב"ל דקיי"ל כותיה צריך לחזור ולבעול לאחר שהפיל' והותר' צרתה להנשא אבל בזו הביאה שבא עליה כשהית' מעובר' לא הותר' צרתה להנשא כדתניא הכונס את יבמתו ונמצאת מעובר' ה"ז לא תנשא צרתה. מיהו לא אתבריר לי אם חלץ לצרה או אם חלץ אותה שבעל אם הותרה בחליצת' אע"פ שלא חזר ובעל לאחר שהפיל':
1