אור זרוע, חלק א תרמ״גOhr Zarua, Volume I 643
א׳הכונס את יבמתו ונמצאת עקרה פסקו הגאונים דמשהינן לה גביה עשר שנין.
1
ב׳בספר המקצועות וששאלתם הכונס את יבמתו ונמצאת עקרה מהו לקיימה הואיל ולאו בת אולודי היא אין אני קורא בה והיה הבכור אשר תלד יקום ע"ש אחיו המת ומגרשה לאלתר או דילמא משהינן לה גביה עשר שנין כשאר כל הנשים ובתר הכי אי לא ילדה מגרש לה הלכתא מאי. הכין חזינן דמשהינן לה גביה עשר שנין דתנן נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל מפריה ורביה ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ותקח שרי את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה ל"ש יבמה ל"ש שאר נשים עכ"ל התשובה. ולפי זו התשוב' דוקא בארץ ישראל היכא ששהה עמה עשר שנים צריך להוציא' אבל בחוצה לארץ אפי' לאחר עשר מקיימה הואיל והביא זו הברייתא לראיה דהכי מסיים עלה בהבא על יבמתו ללמדך שאין ישיבת חו"ל עולה לו מן המנין:
2