אור זרוע, חלק א תרפ״וOhr Zarua, Volume I 686
א׳זהו טופס גט מיאון כתיקון שטרות
1
ב׳הזמן איך פלנית' בת פל' את' לקדמנא לבי דינא וכך אמר' (פל') פלניתא אמה ופל' אחא אטעו יתי וקדוש יתי לפלוני בר פלוני ואנא ינוקתא הוינא ולא הוה ידענא ומכען לא ניחא לי למיהוי ליה להדין גברא לא רעינא ביה ולא צבינא (ולית' ולביצבי ממזר) [ולית אנא בעיא] לאתנסבה ליה ובדקנא בפלניתא דא ועודה קטנה היא וכיון דחזינא דאמרת פ' דא בהדין ענינא כתבנא לה גט מיאון דנן למהך להתנסבא לכל גבר דיתייצבייין כדת משה וישראל וחותמין ונותנין לה. ואומר רבינו יצחק דטעות היא דאמר רב יהודה ואמרי לה במתניתא תנא בראשונה היו כותבין גט מיאון לא צבינא ביה ולא רעינא ביה ולית אנא בעיא להתנסבא ליה כיון דחזו דנפיש דיבורא אמרי אתו לאחלופי בגיטא תקינו הכי ביום פ' מיאנה פלונית לפ' בר פ' באנפנא. הלכך אומר רבי' יצחק שאין להוסיף כלום אלא כמו שיש בספר. ובפר"ח כתוב ביום פ' לחודש פ' בשנת פ' מיאנה פ' בת פ' בבעלה פ' באנפנא וכ"כ מודי הרב ר' שמחה שאין להוסיף בו טפי ממה שתיקנו בו חכמים. והא דאמר דאתי לאיחלופי פי' רבי' יהודה בר נתן שיכתבנו סופר בור בגט גירושין לגרש בו אשה. ופר"ח פי' דאתי לאיחלופי בגיט' ואמרי קרובותיה אסורות לו והיא נמי אסורה בקרוביו. וכבר פי' דפ"ק דגט מיאון אינו בא להתיר ואינו בא אלא לראיה שכבר מיאנה וכ"כ מורי הר' שמחר לכך צריכה גט מיאון לראיה שתנש' בו אפי' לכשתגדיל שאינה ראויה למאן מדרבנן ותניא בתוספתא האשה שאמר' הלצתי תביא ראיה לדבריה מיאנתי תביא ראיה לדבריה:
2