אור זרוע, חלק א תש״הOhr Zarua, Volume I 705
א׳מתני' האומר תן גט זה לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי רצה לחזור בשניהם יחזור דר"מ וחכ"א בגיטי נשים אבל לא בשיחרורי עבדים לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו שאם רצה שלא לזון את עבדו [רשאי ושלא לזון את אשתו] אינו רשאי אמר להן הרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שפוסל את אשתו מן התרומה א"ל מפני שהוא קנינו. אר"י התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה כגון אדם מן השוק שתפס מטלטלי בנכסי ראובן לצורך נכסי שמעון שהוא בעל חובו והב בתפיסתו ללוי דהוא נמי בעל חוב דראובן לא קנה שמעון. וא"ת משנתנו דשמעי' מינה דקנה דשליח זה תופס לעבד וחב לבעלים. כל האומר תנו כאומר זכו דמי. ואין זה כשאר תופס אלא בעל עשאו שליח לזכות בו ואע"פ שהעבד לא ידע זכין לאדם שלא בפניו. אבל בעלמא אע"ג דעשאו שליח לא קנה כדמוכח פרק הכותב כדפרי' פ"ק דב"מ וכתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל בשמעתי' שמעינן מינה שהתופס לבעל חוב במקום שאינו חב לאחרים קנה:
1