אור זרוע, חלק א תשי״זOhr Zarua, Volume I 717
א׳מתני' כותבין על העלה של זית. ותניא בתוספתא פ"ב כתבו בדם הקרוש בחלב הקרוש על עלה זית על עלה חרוב על עלה דלעת ועל כל דבר שהוא של קיימא [כשר על עלי חוזרין על עלי כרשין על עלי בצלים על עלי ירקות על כל דבר שאינו של קיימא פסול זה הכלל כתב דבר שהיא של קיימא ע"ג דבר שאינו של קיימא או דבר שאינו של קיימא ע"ג דבר שהוא של קיימא] פסול עד שיכתוב בדבר של קיימא על דבר של קיימא המקרע על העור כתבנית כתב פסול הרושם על העור בתבנית כתב כשר ותניא בהאי פירקא כתבו על יד עצמה ה"ז אינה מגורשת. ושלח מורי רבי' שמחה זצ"ל למורי רבי' אבי העזרי מה בין זה לכתבו על איסורי הנאה שהרי אינו נותן לה נייד אלא אותיות והשיב לו דחוקים הם כי היכי דדחינן ומפלגינן בין איסורי הנאה לעלה של זית משום דחזי לאצטרופי אע"ג דהשתא מיהו לאו שוה פרוטה היא הכי נמי איכא לפלוגי דאיסור הנאה איכא נתינה דיכול להוליך הנאה לים המלח ויש שמותר בביטול או ברוב ואיכא נתינה מה שאין כן ביד המתגרשת דאין כאן נתינה:
1