אור זרוע, חלק א ע״וOhr Zarua, Volume I 76
א׳פרק שלשה שאכלו תני' כיצד [סדר] הסיבה בזמן שהן שתי מטות הגדול מיסב בראש ושני לו למט' הימנו ובזמן שהן שלש מטות גדול מיסב בראש ושני לו [למעלה הימנו] ושלישי לו למטה הימנו מים ראשונים מתחילין מן הגדול ומים אחרונים בזמן שהם חמשה מתחילין מן הגדול ובזמן שהן מאה מתחילין [מן הקטן] עד שמגיע אצל חמשה חוזרין ומתחילין מן הגדול ובכל מקום שהמים חוזרין שם ברכה חוזרת מסייע לי' לרב חייא דאמר רב חייא בר אשי כל הנוטל ידיו תחלה הוא מזומן לברכה תחלה. פרש"י מתחילין מן הגדול ולאלתר מעיילי תכא קמיה. ובזמן שהן מאה לאו דוקא דה"ה לעשרה ולכל יותר מחמשה שגנאי הוא שיסלקו שלחן מלפני גדול [כשיטול ידיו] וימתין שם יושב ובטל עד (שיסלקו) [שיטלו] כולם לפיכך כשהן יותר מחמשה מתחילין מן הקטן היושב בסוף ואין מסלקין שלחן מלפני הגדול עד שיגיע המים לחמשה שאצלו וחוזרין ומתחילין מן הגדול ונוטלין שלחן מלפניו ולמקום שמים אחרונים חוזרים כשמגיעים לחמשה אם נטל [הגדול] הוא מברך ואם (יפה) [צוה] לאחר ליטול [קודם] לו הוא מברך. הנוטל ידיו באחרונה תחלה אותו שנוטל בתחלת חמשה אחרונים קורא תחלה באחרונה עכ"ל:
1