אור זרוע, חלק א תשע״אOhr Zarua, Volume I 771
א׳שאלה מרבינו יצחק בר שלמה נ"ע
1
ב׳מפני שהשעה נחוצה. אבוא לאדוני במרוצה. אשר בו עצה. ותושיה בלבבו רבוצה. ואמרתו נמרצה. ומי כמוהו נמצא. מורה דרך תרוצה. לחסרי בינה ועניי הדעת כמוני אני עבדך החתום למטה. באתי לשאול את פיך מורי מאורי הגדול ה"ר יצחק בר משה.
2
ג׳את אשר טען ראובן הלויתי לשמעון כך וכך ליטרין למחצית שכר והוא רכב בעגלה ונער קטן עמו ומעות שלי ושלו היו בידו ובא עליו לסטים אחד שאינו מזויין בלא קשת ובלא דומה ומצאו יושב בעגלה וישן והנער יושב על הסוס ומנהיג ולקח הלסטים החרב שלו מן העגלה וראה שהוא נרדם שלף חרבו וחבל בו כמה חבלות וגזל לו כל מה שהיה בידו ופשעת במעותי שרכבת לבדך ועוד שישנת והדרך הוא דרך היעד ואילו היית ער לא היה רשאי להזיקך ושמעון משיבו אע"פ שהוא דרך היעד הנה עד הנה לא (הזיק) [הוזק] בו לא רוכב לא רוגל לא עגל לא חמר לא יחיד ולא רבים ובאותו בטחון ישנתי וקראני אונס. ואתה מורי מאורי הבינני והורני הדין עם מי על הבירור וע"פ הראיות ובזה אדע כי מצאתי הן בעיניך. אני עבדך ואחריתך מאוד ישגא. מדוק ועד גיא. בחשקי אני הקטן יצחק בר שלמה נ"ע:
3
