אור זרוע, חלק א פ״הOhr Zarua, Volume I 85
א׳תפלת השחר עד חצות ר' יהודה אומר עד ארבע שעות איבעיא להו עד ועד בכלל או דילמא עד ולא עד בכלל ת"ש ר' יהודה אומר עד פלג המנחה אי אמרת בשלמא עד ולא עד בכלל היינו דאיכא בין ר' יהודה ורבנן אלא אי אמרת עד ועד בכלל ר' יהודה היינו רבנן אלא מאי עד ולא עד בכלל אימא סיפא ושל מוספין כל היום ר' יהודה אומר עד שבע שעות ותניא היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספין מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוספין שזו מצוה תדירה וזו מצוה אינה תדירה ר' יהודה אומר מתפלל של מוספין ואח"כ של מנחה שזו מצוה עוברת וזו אינה עוברת אי אמרת בשלמא עד ועד בכלל היינו דמשכחן להו שתי תפלות בהדי הדדי אא"א עד ולא עד בכלל היכא משכחת להו כיון דאתי' לה דמנחה אזלא לה של מוספין אלא (לאו) [מאי] עד ועד בכלל (ודקא קשיא לך) [קשיא רישא] מאי איכא בין ר' יהודה לרבנן מי סברת דהאי פלג מנחה פלג אחרון הוא מאי פלג פלג ראשון הוא והכי קאמר אימת נפיק פלג ראשון ועייל פלג אחרון מכי נפיק אחת עשרה שעות חסר רביע ולמעלה פרש"י פלג מנחה אחרונה חלוק את שתי שעות ומחצה הנותרים ביום תמצא פלג אחרון של מנחה מאחת עשרה שעות חסר רביע ולמעלה. וקשה דאמר פ' הרואה כתם כל שיעורי' דרבנן להחמיר חוץ מכגריס של כתמים להקל וא"כ ש"מ עד ולא עד בכלל וי"ל דאפי' הוה עד ועד בכלל נמי הוה להחמיר שיתפלל ולא נאמר עבר זמן בטל קרבנו ולי נראה דשיעור לחוד וזמן לחוד. וקשה דאמר פרק אלו טריפות עד היכן חוט השדרה עד בין הפרשות וקבעי התם אי עד ועד בכלל אי לאו ויש לומר דההיא כללא דפ' הרואה כתם דוקא במשנה או ברייתא לאפוקי בין הפרשות דדברי אמוראים הם. וקשה למורי רבינו יהודה בר יצחק של"י דתניא פרק כיצד משתתפין קטן הצריך לאמו יוצא בעירוב אמו וכמה עד בן שש ואמר התם דעד בכלל הרי מצינו שיעורין דרבנן לקולא. ותירץ הרב רבינו אלחנן בן רבי' יצחק זצ"ל דההוא גבול הוא ולא שיעור. אמר רב נחמן אף אנן נמי תנינא ר' יהודה בן בבא העיד חמשה דברים שממאנים את הקטנה ושמשיאין את האשה ע"פ עד אחר ושנסקל תרנגול בירושלים על שהרג את הנפש ועל היין בן ארבעים יום שנתנסך ע"ג המזבח ועל תמיד של שחר שקרב והולך עד ארבע שעות שמע מינה עד ועד בכלל ש"מ. שממאנין את הקטנה מפורש פ' ב"ש ביבמות. שנסקל תרנגול דילפי' שור שור משבת פ' שור שנגח את הפרה. יין בן ארבעים יום כשר לנסכים ומקמי הכי פסול. ועל תמיד של שחר כו'. בירושלמי מפרש בימי מלכות עכו"ם היו משלשלין להם שתי קופות של זהב והיו מעלים להם טלאים פעם אחת העלו להם חזיר באותה שעה האיר הקב"ה את עיניה' ומצאו שני טלאי' בלישכת הטלאים ועל אותה שעה העיד ר' יהודה בן בבא על תמיד של שחר שקרב בד' שעות ר' לוי אמר אף בימי מלכות הרשעה [וכו' ע"ש] ובפסיקתא מפרש שבימי שלמה הי' מעשה שהי' מפתחות של ביהמ"ק תחת מראשותיו והטעתו אשתו בת פרעה עד שישן ביום ואותה שעה קרב התמיד בד' שעות אמר רב כהנא הלכה כר' יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה. על תמיד של שחר שקרב בד' שעות. פרש"י דהלכה כר' יהודה דמתני' דאין תמיד של שחר קרב לאחר ד' שעות וה"ה לתפלה כדתני' לעיל דטעמי' דר' יהודה בקרבן תליא. בבחירתא עדיות קרי בחירתא שהלכה כאותן עדיות עכ"ל. ופר"ח בחירתא מס' עדיות נקראת בחירתא שהלכותיה מובחרות מקובצות מכל המשנה ע"כ פר"ח:
1