אור זרוע, חלק א ט׳Ohr Zarua, Volume I 9
א׳אמר לי' רב יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי א"ל לא יכילנא אמר לי' ניכנפי' (לי מר) [למר] בי עשרה אמר טריחא לי מילתא ולימא לי' לשליח בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולהודיע למר וכו' אמר לי' דאמר ר' יוחנן משום רשב"י מ"ד ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין ר' יוסי בר' חנינא אמר מהכא כה אמר ה' בעת רצון עניתיך איזהו עת רצון בשעה שהצבור מתפללין מדקאמר ניכנפי' (לי' מר) [למר] בי עשרה ש"מ דנכון וכשר הדבר ליראי השם ב"ה כשהוא חולה שיכור לכוין שיבואו עשרה ויתפללו עמו ואם הוא אדם חשוב בעירו מביאין לו ספר תורה בביתו שיקראו בו עשרה שמתפללין עמו דאמר בירושלמי ביומא פ' בא לו בכל אתר את אמר הלך אצל תורה וכה את אמר מוליכין את התורה אצלם אלא על ידי שהם בני אדם גדולים התורה מתעלה בהם והא תמן מובילין את התורה גבי ריש גלותא אמר ר' יוסי בר בון תמן ע"י שזרעו של דוד משוקע שם אינון עבדין לי' כמנהג אבהתהון ואיתא נמי בירושלמי דסוטה אם לאותם מביאים בעבור כבודם לזה שאנוס כש"כ שמביאים לביתו ובעת הקריאה יעמוד הקורא ויקרא:
1