אור זרוע, חלק א צ״דOhr Zarua, Volume I 94
א׳אמר רב יהודה אמר שמואל ספק קרא ק"ש ספק לא קרא אינו חוזר וקורא ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר חוזר ואומר אלמא קא סבר ק"ש דרבנן ואמת ויציב דאורייתא מתיב רב יוסף בשכבך ובקומך [א"ל אביי] האי בדברי תורה כתיב תנן בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחרי' ואי ס"ד אמת ויציב דאורייתא לאחריה אמאי אינו מברך טעמא מאי דקא בעי לאדכורי יציאת מצרים הא אדכר לה בק"ש ונימא אמת ויציב ולא בעי ק"ש. ק"ש עדיפא דאית בה תרתי. וקשה דהאי ספק אמת ויציב היכי דמי אי דקרא ק"ש תו לא הוה אמת ויציב דאורייתא כדאמר לעיל דרבי הוה מהדר אשמעתא דאית בה יציאת מצרים ואי דלא קראה יקראנה ולא ליבעי אמת ויציב ואי כגון שגם בק"ש מספקא לי' אכתי יקרא ק"ש דאית בה תרתי כדתריצנא מתני' דבעל קרי. ונראה בעיני דהואיל דמספקא לי' באמת ויציב רגלים לדבר שכבר קרא ק"ש ומשום כך אומר אמת ויציב ולא ק"ש ואע"ג דמספקא לי' בק"ש נמי ורבינו יצחק בר שמואל תירץ דהיינו טעמא דאמר אמת ויציב שאם תמצא לומר שקרא ק"ש נמצא תיקן הכל כסדר אבל אם יקרא ק"ש יש לחוש שמא לא אמר אמת ויציב נמצא שלא תיקן כהוגן את ספיקתו וקשה דאדרבה נלך לאידך גיסא שאם יאמר אמת ויציב שמא לא אמר ק"ש נמצא שלא אמר מלכות שמים והרב רבינו שמעי' ז"ל פירש דמתחלה לא קש' כלל דהא דא"ר יהודה אמר שמואל ספק קרא ק"ש. דהיינו פרשה ראשונה שיש בה מלכות שמים קרי ק"ש. ואמת ויציב הוי פרשת ציצית בכלל הלכך אדרבה באמת ויציב הוה תרתי יציאת מצרים וציצית והכי מוכח לעיל פ"ב דפ' ציצית היא מעין אמת ויציב דאמר רב חייא בר רב אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת ויציב לא אמר אני ה' אלהיכם אין צריך לומר אמת ויציב. מיכן מביאין ראי' דהיכי דמספקא לי' אם ברך ברכה שהיא דרבנן אם לא כי אינו חוזר ומברך וכן פסק בשאילתות דרב אהאי גאון: אמר ר' אלעזר ספק קרא ק"ש ספק לא קרא חוזר וקורא ספק התפלל ספק לא התפלל אינו חוזר ומתפלל אמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו ופי' ר"ח וקיי"ל כר' אלעזר דהא כולהו רבנן האי קרא ודברת בם בק"ש דרשי לי' אפי' ב"ש וב"ה כולהו שוין ודברת בם בק"ש דרשי לי' הלכך אע"ג דר' אלעזר לגבי שמואל כתלמיד הוא כיון דהני קיימי כוותי' לא משגחי' בשמואל אלא ספק קרא ק"ש ספק לא קרא חוזר וקורא אבל ספק התפלל ספק לא התפלל אינו חוזר ומתפלל דודאי תפלה מדרבנן. ור' יוחנן אמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו בהא נמי בר' אלעזר קיימא לן אע"ג דר' יוחנן רבי' לא פליג עלי' בהדיא דאמר חוזר ומתפלל אלא ולואי שיתפלל כל היום קאמר מכלל שאם לא עשה לא עבר וקבלנו מרבותינו שהיו חכמים מוקמי להא דר' יוחנן בתפלת ערבית לבד וכדאשכחן בפסחים בענין מקום שנהגו לעשות מלאכה בט"ב כו' דרש רבא עוברות ומניקות מתענות בו ומשלימות כדרך שמשלימות ביום כפורים ובין השמשות שלו אסור וכן אמ' משמי' דר' יוחנן ומקשי' מי אמר ר' יוחנן הכי והא אמר ר' יוחנן ט' באב אינו כתענית צבור כו' עד מאי אינו בתענית צבור דקאמר ר' יוחנן לתפלת נעילה כלו' אינו מתפלל בט' באב תפל' נעילה ומקשי' איני והא אמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו ומשני התם רשות הכא בתפלת נעילה בתענית צבור חובה ובזה ת"ב אינה כתענית צבור הנה אפי' תפלת נעילה דחו אותה בט"ב וכש"כ תפלת שחרית ותפלת מנחה דאמר ר' יהושע בן לוי פרק תפלת השחר כנגד תמידים תיקנום ותניא כוותי' והכי סלקא שמעתא וכשם דלא מקריבין יותר משני תמידין ביום ואם יקריב עובר משום בל תוסיף כך אין אדם מתפלל יותר משתי תפלות ביום ואם יתפלל עובר משום בל תוסיף ותפלת ערבית הא קיימא לן כרב דאמר רשות ואע"ג דהוא רשות אשכחן דהוה מצלי לי' בדוד כתיב ערב ובוקר וצהרים וגו' ובדניאל כתיב זמנין תלתא ביומא הוה בריך על ברכוהי ומצלי וגו'. ואפי' אי מוקמת להא דר' יוחנן דפליג על ר' אלעזר הא אשכחן תניא כוותי' דתניא יכול יתפלל אדם כל היום כולו כבר מפורש על ידי דניאל וזמנין תלתא ביומא וקיימא לן כל היכי דפליגי רבנן אהדדי ותניא כחד מינייהו הלכתא כוותי' ואפי תלמיד בהדי רבי' ואם תאמר ה"מ תפלה של חובה אבל תפלה של רשות שרי הא תפלת ערבית דהיא רשות ובהדיא קא חשיב תלתא מכלל דלית לן לא חובה ולא רשות בר מהני תלת ועוד מדקתני רב יהודה משמי' דשמואל הי' עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק אפי' באמצע ברכה ש"מ דהכי סוגיא דשמעתא דלית לן לצלויי צלותא יתירתא דקא עבר משום בל תוסיף דהכא ליכא מאן דפליג אהא דשמואל ועל כגון דא אמרי' דבר הלמד מענינו וה"מ בצבור דתפלת צבור קיימא במקום תמידין דלית לן רשות לאוסופי אבל יחיד אי בעי לצלויי תפלת רשות קודם תפלת המנח' בעין תחנונים אינו מפסיד שהיחיד מקריב עולת נדבה ועוד זו השמועה דשמואל דאמר התפלל ביחיד ונכנס לביהכנ"ס ומצא צבור מתפללין אם יכול לחדש דבר בתפלה יתפלל כלו' כיון שחדש דבר בתפלה שם הראשונה תחנונים ומותר לו בצבור להתפלל שכן אפי' בתמיד אם הקריב יחיד תמיד ונתכוין שאין הצבור מקריבין בו ביום תמיד ונמצא שהצבור מקריבין יוצא בתמיד של צבור והראשונה עולה לו נדבה כך ענין התפלה ע"כ פי' ר"ח ובה"ג פסק כר' יוחנן בספק תפלה שיחזור ויתפלל וכר' אלעזר בודאי התפלל שלא יתפלל עוד:
1