אור זרוע, חלק ב קע״חOhr Zarua, Volume II 178
א׳חולין שבין שתי חצירות ד"ט על ד"ט בתוך י"ט. קרוב לארץ. מערבין שנים. שני עירובין בני חצר אלו לעצמן ובני חצר אלו לעצמן ואסורין זה עם זה. ואם רצו מערבין עירוב אחד. שיתנו אלו עירובן באחרת ויערבו עמהם ויהיו אחד. פחות מד"ט על ד"ט. דלאו פתח הוי או למעלה מי"ט נמי דאילו כל הכותל אינו גבוה יותר הוי מחיצה מעלייתא הלכך כשאין כלל מן החלל בתוך י"ט לאו פתח הוא ומערבין שנים ואין מערבין אחד ואסורות זו עם זו. פשיטא כיון דאמר ד' בגו [עשרה] ממילא ידענא דפחות מארבע (לאו) [ולמעלה מי' לא הא קמ"ל טעמא דכולה למעלה מעשרה] אבל מקצתו בתוך עשרה ואפילו משהו מערבין שנים ואם רצו מערבי' אחד. תנינא להא דת"ר כולו למעלה מעשרה ומקצתו בתוך עשרה כולו בתוך עשרה ומקצתו למעלה מעשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחר וזו ואצ"ל זו קתני אמר ר"נ הא דבעינן שיהא מקצת חלון בתוך עשרה ל"ש אלא חלון שבין שתי חצירות אבל חלון שבין שני בתים אפי' למעלה מעשרה נמי אם רצו מערבין אחד מ"ט ביתא כמאן דמלי דמי איתביה רבא לר"נ אחד לי [חלון] שבין שני עליות אחד לי חלון שבין שני גגין. לרבנן דאמרי לקמן בשם שדיורין חלוקין למטה ולא מצי לטלטולי מגג לגג בלא עירוב. ואחד לי חלון שבין שני חדרים כולן ארבעה [על ארבעה בתוך עשרה. תרגומא להאי] בתוך עשרה דקתני אחצירות דוקא קאי. והא אחד לי קתני. אלמא דכולן שוין. תרגומא לאחד לי. דמשמע דכולן שוין אארבעה על ארבעה דכולהו בעינן שיהא חלון ד"ט על ד"ט: בעא מניה ר' אבא מר"נ בית ועלייה של שני בנ"א. ולול ארובה בקרקעית עלייה פתוח מן הבית לעלייה ועלייה גבוה מקרקע הבית י"ט. צריך סולם קבוע להתירו (זו) [או] אין צריך כי אמרינן ביתא כמאן דמלי דמי הני מילי מן הצד. בחלון שבכותל. אבל באמצע לא. ובעי סולם למהוי כפתח ביניהם כדאמ' בכיצד מעברין סולם תורת פתח עליו. או דלמא ל"ש. ואפי' באמצע ביתא כמאן דמלי דמי והוה כמאן דלא גבי עשרה ואינו צריך סולם קבוע להיות שם במקום פתח להתירן לערב זה עם זה א"ל אינו צריך סבור מינה סולם קבוע אינו צריך הא סולם עראי צריך. איתמר אמר רב יוסף בר מניומי אר"נ אחד סולם קכוע ואחד סולם עראי אינו צריך: אמר ר"י [חלון] עגול צריך שיהא בהקיפו כ"ד טפחי' ושני' ומשהו מהן בתוך עשרה שאם ירבענו נמצא משהו בתוך עשרה וכתב ה"ר משה בר מיימון היה חלון עגול אם יש בו כדי לרבע ארבעה על ארבעה הרי זה כמרובע:
1