אור זרוע, חלק ב ר״מOhr Zarua, Volume II 240
א׳אשה לא תלוש אלא בכדמים שלנו
שלהי פרק כל שעה אמר רב יהודה אשה לא תלוש אלא במים שלנו הלילה פירש רש"י מפני שביומי ניסן המעינות חמין שעדיין ימות הגשמים [הן כדאמרי' במי שהיה בימות הגשמים] חמה מהלכת בשיפולי של רקיע לפיכך כל העולם כולו צונן ומעינות חמין הלכך מלינן בלילה ומצנן עכ"ל. דרש רבא אשה לא תלוש לא בחמה פירוש מפני שחום השמש מחממה לא בחמין ולא בחמי חמה פירוש במים שהוהמו בחמה וכ"ש בחמי האור ולא במים הגרופים מן המולייאר פירוש דוד גדול של נחושת ותלוי על האור כל שעה ואפי' כשאין שם אור מים שבשוליו חמין או פושרין. גרופים. לשון שיריים שממצים מנחושתו של שוליו. איבעיא להו עברה ולשה מאי מר זוטרא אמר מותר רב אשי אמר [אסור]. עברה ולשה. בחמין וכן דעת רבותי דאחמה וחמין קאי דאי אמים שלא לנו א"כ לרב אשי דקיי"ל כותיה דאסור א"כ הנהו פפונאי מאי תקנה עבד להו רב מתנא מיהו זאת לאו הוכחה היא. והרב ר' שמשון מפליירא זצ"ל כתב בספרו וזה לשונו וקיי"ל כרב אשי ונראה לי דהאי אבעיא להו לא קאי אלא אמילתיה דרבא דאסר ללוש בחמין ובחמה והתם הוא דקאסר רב אשי אבל במים שלא לנו נראה דמותר לדברי הכל בדיעבד דהא צונן הן וחומרא בעלמא היא דקאמר רב יהודה ואין לנו לאסור בדיעבד עכ"ל. ולכאורה מסתייעא מילתא מבצקות של עכו"ם דאדם ממלא כריסו מהם ולא חייש למים שלא לנו ורבי' יצחק אלפס כתב וקיי"ל כרב אשי ולא מיבעיא מיתב בשמשא ומילש דאסור אלא אפי' מיתב תותי רקיעא ביומא דעיבא ומילש אסור (אלא) אע"ג דלא נפלה שימשא כההוא דוכתא מ"ט יומא דעיבא כולה שמשא רוצה לומר כדברי ה"ר שמשון דאמילתי' דרבא קאי. ורבי' יצחק בר אברהם זצ"ל השיב ועל מים שלא לנו אם מותרי' ע"י הדחק אם נשפכו (על) המים עבור המת אין בידי להתירם כלל ופעם אחת בא מעשה לפנינו בערב הפסח ואמרתי שלא לשפוך ואמרתי ליל שמורים הוא וכן הייתי אומר בשאר לילות של פסח דשומר פתאים ה' וחלילה שלא יארע דבר תקלה במצות השם ב"ה עכ"ל ושמא לא אסר רבי' יצחק אלא שלא לאפות לכתחילה ע"י הדחק אבל היכא שכבר אפה בדיעבד שמא מודה רבי' יצחק דשרי ׃
שלהי פרק כל שעה אמר רב יהודה אשה לא תלוש אלא במים שלנו הלילה פירש רש"י מפני שביומי ניסן המעינות חמין שעדיין ימות הגשמים [הן כדאמרי' במי שהיה בימות הגשמים] חמה מהלכת בשיפולי של רקיע לפיכך כל העולם כולו צונן ומעינות חמין הלכך מלינן בלילה ומצנן עכ"ל. דרש רבא אשה לא תלוש לא בחמה פירוש מפני שחום השמש מחממה לא בחמין ולא בחמי חמה פירוש במים שהוהמו בחמה וכ"ש בחמי האור ולא במים הגרופים מן המולייאר פירוש דוד גדול של נחושת ותלוי על האור כל שעה ואפי' כשאין שם אור מים שבשוליו חמין או פושרין. גרופים. לשון שיריים שממצים מנחושתו של שוליו. איבעיא להו עברה ולשה מאי מר זוטרא אמר מותר רב אשי אמר [אסור]. עברה ולשה. בחמין וכן דעת רבותי דאחמה וחמין קאי דאי אמים שלא לנו א"כ לרב אשי דקיי"ל כותיה דאסור א"כ הנהו פפונאי מאי תקנה עבד להו רב מתנא מיהו זאת לאו הוכחה היא. והרב ר' שמשון מפליירא זצ"ל כתב בספרו וזה לשונו וקיי"ל כרב אשי ונראה לי דהאי אבעיא להו לא קאי אלא אמילתיה דרבא דאסר ללוש בחמין ובחמה והתם הוא דקאסר רב אשי אבל במים שלא לנו נראה דמותר לדברי הכל בדיעבד דהא צונן הן וחומרא בעלמא היא דקאמר רב יהודה ואין לנו לאסור בדיעבד עכ"ל. ולכאורה מסתייעא מילתא מבצקות של עכו"ם דאדם ממלא כריסו מהם ולא חייש למים שלא לנו ורבי' יצחק אלפס כתב וקיי"ל כרב אשי ולא מיבעיא מיתב בשמשא ומילש דאסור אלא אפי' מיתב תותי רקיעא ביומא דעיבא ומילש אסור (אלא) אע"ג דלא נפלה שימשא כההוא דוכתא מ"ט יומא דעיבא כולה שמשא רוצה לומר כדברי ה"ר שמשון דאמילתי' דרבא קאי. ורבי' יצחק בר אברהם זצ"ל השיב ועל מים שלא לנו אם מותרי' ע"י הדחק אם נשפכו (על) המים עבור המת אין בידי להתירם כלל ופעם אחת בא מעשה לפנינו בערב הפסח ואמרתי שלא לשפוך ואמרתי ליל שמורים הוא וכן הייתי אומר בשאר לילות של פסח דשומר פתאים ה' וחלילה שלא יארע דבר תקלה במצות השם ב"ה עכ"ל ושמא לא אסר רבי' יצחק אלא שלא לאפות לכתחילה ע"י הדחק אבל היכא שכבר אפה בדיעבד שמא מודה רבי' יצחק דשרי ׃
1