אור זרוע, חלק ב ער״גOhr Zarua, Volume II 273
א׳והיכ שבירך לשמוע בקול שופר ותקע כל התקיעות שאנו תוקעים בישיבה ואחר שגמרם סח בין אלו תקיעות ובין תקיעות שעל הסדר ברכות אם חוזר ומברך לשמוע בקול שופר על תקיעות של סדר ברכות אם לאו. זה כתב ר"י אלפס שאלו מקמי ריש מתיבתא המברך יום ר"ה לשמוע בקול שופר [בתר] ס"ת והסיח ודיבר צריך לברך על התקיעה של סדר ברכות או לא והדר להו הכין חזאי רבנן שגוערין בזה שסח עד שלא יתקע על סדר הברכות אבל לחזור ולברך אינו חוזר ולא דמיא הא לתפילין דאמר ר"ח סח בין תפלה לתפילה חוזר ומברך דהנך שתי מצות נינהו דתנן תפילה של יד אינה מעכבת של ראש ושל דראש אינה מעכבת של יד ולא עוד אלא דלא הדר ומברך ההיא ברכה קמייתא אלא ברכה אחריתי הוא דמברך דמקשי' סח אין לא סח לא והא שלח ר' חייא בר הונא משמיה דר' יוחנן על התפילה של יד הוא אומר להניח תפילין ועל של ראש הוא אומר על מצות ופרקינן אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא סח מברך אחת סח מברך שתים ואעפ"כ קשה להסיח דתנן סח בין תפילה ולתפילה עבירה הוא בידו וחוזרין עליה מעורכי המלחמה וכ"ש כי האי שסח בין התקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד אלא שאינו חוזר ומברך שמצוה אחת היא צא וראה שהרי הלל דמברכין קודם לקריאתו אעפ"כ בין פרק לפרק פוסק ולא הוצרך לחזור ולברך עכ"ל וכן הדעת נוטה שאינו חוזר ומברך שהרי כבר יצא בתקיעות שבישיבה:
1