אור זרוע, חלק ב ש׳Ohr Zarua, Volume II 300
א׳מתני' אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה. וכמה אמר רב יוסף תרתי או תלת. שתים או ג"פ יתן לתוך פיו א"ל אביי זמנין סגיאין דסגי ליה בהכי והויא לה סעודת קבע אלא אמר אביי כדכריך בר בי רב ועייל לכלה בבוקר כשהולכין לבית המדרש ודואג שמא ימשכו השמועות וטועם מלא פיו ושותה. ת"ר אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה: מתני' מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים ואמרו העלם לסוכה. מעשה לסתור וכי דרך המדברים להביא אחר דבריהם מעשה הסותר את דבריהם דקתני רישא אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה ומביא מעשח דלטעימת תבשיל הצריכו סוכה. חסורי מיחסרא וה"ק אם בא להחמיר מחמיר ולית בה יוהרא: מתני' וכשנתנו לו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ולא נטל ידיו אלא כרך ידיו במפה משום נקיות דקסבר פחות מכביצה לא בעי נט"י ואכלו חוץ לסוכה דקסבר אוכל פחות מכביצה לא בעי סוכה. ולא בירך אחריו פירש"י לא בירך אחריו ברהמ"ז דדריש כר"י ואכלת ושבעת וברכת אכיל' שיש בה שביעה והיינו כביצ' אבל לפניו בכל דהו בעי ברכה שהרי נהנה ואסור ליהנות מן העוה"ז בלא ברכה עכ"ל. ירושלמי הוינן סברין מימר שלא בירך אחריו שלש ברכות הא ברכה אחת בירך פירוש ברכה אחת מעין שלש אשכח תני לא ברכה אחת ולא שלש ברכות תנא כל שאומר עליו שלש ברכות אומר לפניו המוציא להם מן הארץ התיבון הרי פחות מן כזית אין אומר עליו שלש ברכות מעתה לא יאמר לפניו המוציא לחם מן הארץ ר' יעקב בר אחא אמר לשאר המינין נצרכה פי' לא אתא לחלק בין דבר שיש בו כשיעור לדבר שאין בו כשיעור אלא אתא לחלק בין פת לשאר מיני מאכל של חמשת המינין כגון מעשה קדירה שאין מברכין אחריהן ג' ברכות וכן כובא דארעא ופת הבאה בכיסנין כי לא קבע סעודתיה עילויה ופת אורז ודוחן שאין מברכין אחריהן ג' ברכות ואין אומר לפניהם המוציא לחם מן הארץ ואין מברכין עליו לא שלש ולא ברכה אחת מעין שלש ומספקא ליה לרבי' יצחק בר שמואל אם מברכין אחריו בנ"ר ואם לאו ובשאר מיני מאכל של חמשת המינין מברך בורא מיני מזונות:
1