אור זרוע, חלק ב שכ״אOhr Zarua, Volume II 321
א׳מאי חנוכה דתניא בעשרים וחמשה בכסלו יומין תמניא אילין דלא למיספד בהון שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברו בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונה בחותמו של כה"ג ולא היה בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ימים טובים בהלל ובהודאה. ולא שאסורים במלאכה דלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הנסים בהודאה. ואין להתענות בחנוכה כשם שאין להתענות בפורים אע"ג דלא מיחייבי לבשומי נפשיה כמו בפורים בתענית מיהא אסור דאמרי' פ"ק דראש השנה רב ור' חנינא אמרי בטלה מגילת תענית וריב"ל אמר לא בטלה מגילת תענית והלכת' בטלה והלכת' לא בטלה קשיא הלכתא אהילכת' ל"ק כאן בחנוכה ופורים. לא בטלה. כאן בשאר יומי. בטלה. ואמרי' בירושלמי פ"ב דמסכת תענית ר' חנינא ר' יונתן ר' יהושע אומ' בטלה מגילת תענית א"ר יוחנן אמש הייתי יושב ושונה מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד ואמרו עליו על ר' אליעזר שסיפר ור' יהושע רחץ אמר להן ר' יהושע צאו והתענו על מה שעשיתם שהתעניתם ואת אמר בטלה מגילת תענית א"ר בא אע"ג דאיתמר בטלה מגילת תענית חנוכה ופורים לא בטלו מילהון דרבנן אמרין בטלה מגילת תענית ר' יונתן ציים כל ערובא דריש שתא ר' אבהו ציים כל ערובא שובא ר' זעירא צם תלת מאוון צמין ואית דאמרין תשע מאה ולא חש על מגילת תעני' ר' יעקב בר אבא מפקד לספריא אי אתא איתתא למשאלכון אמרין לה בכל מתענין חוץ משבתות וימים טובים ור"ה וחוש"מ וחנוכה ופורים. הא למדת אפי' קיי"ל דבטלה מגילת תענית אפ"ה אסור להתענות בחנוכה ופורים דלענין חנוכה ופורים לא בטלה. והא דנעשה נס שהיה דולק שמונ' ימים פי' מורי רבי' יהודה בר' יצחק משום שהיו טרודים כל ז' ימים בבנין המזבח ובכלי שרת דאמרי' במגילת תענית ולדורות חנוכ' בית חשמונאי ולמה היא נוהגת לדורות אלא שעשאוהו בצער ואמרו בו הלל והודאה והדליקו בו נרות בטהרה לפי שנכנסו יונים בהיכל וטמאו כל הכלים ולא היה להם במה להדליק שמן וכשגבר' יד בית חשמונאי הביאו שבעה שפודי ברזל וחיפום בבעץ והתחילו להדליק ולמה היא נוהגת להדליק שמונה אלא שסתרו המזבח ובנאוהו וכל שבעת הימים היו מתקנים בכלי שרת ופי' דמיד היו מתקנין שמן אחר אלא שהיו טרודין להכין ולטהר כלי שרת ולעשות המזבח ולא יכלו ליקח שמן אחר ולכך נעשה נס בפך שמן ונתקיים שמונה ימים ולפיכך נקרא חנוכה על שם חנוכת המזבח שנסתר ובנאוהו. והיינו נמי דאמרי' במדרש למה נסמכה פרשת בהעלותך לחנוכת נשיאים לפי שהיה לוי מתרעם על שלא [זכה] להקריב ואמר לו הקב"ה שלהם לא היה אלא יום אחד לנשיא ולפי שעה וחנוכה שלך תהיה ח' ימים ולדורות משמע שגם הוא היה נקרא ע"ש חנוכ' המזבח כמו אותן של נשיאים׃
1