אור זרוע, חלק ב של״וOhr Zarua, Volume II 336
א׳מתני' בש"א אין נותנין את העור לפני הדורסן ולא יגביהנו אא"כ יש עליו כזית בשר וב"ה מתירין בתרוייהו וכגון שהופשט היום ביום טוב כדאמר לקמן בשמעתין. תנא ושוין שמולחין עליו בשר לצלי ואע"פ שהמלח מועיל לעיבוד דאין מולחין אותו יפה לצלי אמר אביי אבל כעין קדירה אפי' לצלי נמי אסור כגון אדם המולח בשר שלו יפה קרוב למליחת בשר של צורך קדירה: ירושלמי חברייא בשם רב מולח אדם דבר מרובה אע"פ שאינו יבול לאכול ממנו אלא דבר מועט. ר' חא בשם רב מולח ומערים [מולח ומערים מלח הכא ומלח הכא] עד הוא מלח כוליה: ת"ר אין מולחין את החלבים ביו"ט כדי שלא יסריחו ואפי' נשחטה הבהמה ביו"ט ואין מהפכין בהן משום ר' יהושע אמרו שוטחן ברוח ע"ג יתידות א"ר מתנה הלכה כר' יהושע איכא דאמרי א"ר מתנה אין הלכה כר' יהושע ופסק רבי' יצחק אלפס ז"ל הלכתא כלישנא בתרא. ופרכי' מ"ש מעור לפני הדורסן דשרו ב"ה משום דאי לא שרית ליה מימנע ולא (שטיח) [שחיט] ושנינן התם לא מוכחא מילתא שתהא שטיחתו לעיבוד דמימר אמר האי דשרו ליה רבנן לתתן לפני הדורסן מפני צורך יו"ט הוא דהתירו דאף שטיחתו לצורך יו"ט אבל הכא גבי חלבים כי שרית לשוטחן מוכחא מילתא שלתיקון החלבים התרת ואתי נמי למימלחינהו דמה לי למשטחינהו [ומה לי לממלחינהו] ומליחה מאבות מלאכות היא בדכר שיש בו עיבוד הלכך אין מולחין את החלבים ביו"ט ואין מהפכין בהן ואין שוטחן ברוח ע"ג יתידות. ופי' רבינו יצחק בר' אשר אבל לטלטלן מותר דלאו מוקצין הן דחזו להדלקה ועוד דדעתיה דאינש עלייהו לטלטלן ולהצניען כדי שלא יאבדו: אמר רב יהודה אמר שמואל מולח אדם כמה חתיכות בב"א דחד טרחא לכולהו אע"פ שא"צ אלא לחתיכ' אחת רב אדא בר אהבה (אמר) מערים ומלח ליח גרמא גרמא לאחר שמלח זו לאוכלה היום אומר חברתה [עריבה] עלי לאוכלה היום וחוזר ומולחה ומשום פסידא שלא יסריח חבשר התירו על ידי הערמה ואומר רבינו יצחק בר אשר זצ"ל דעל דא סמכינן לנקר הבשר ביום טוב ואפילו אין צריך אלא למקצתה דאכתי בשעת ניקור לא ידע מאי דהוה ניחא ליה בגויה למיכל ועל כל חתיכה וחתיכה י"ל בהא הוה ניחא ליה ודמי להאי דמערים ומלח גרמא גרמא ומותר נמי למלוח חתיכה גדולה אע"פ שיודע בודאי שלא יאכל אלא מקצתה כדאיתא בירושלמי שמולח דבר מרובה אע"פ שלא יאכל ממנו כ"א מעט כדפרי' לעיל:
1