אור זרוע, חלק ב ת״דOhr Zarua, Volume II 404
א׳אמר ר"ח כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית מיתיבי אנשי משמר מתענין ולא משלימין דהתם לצעורי נפשייהו בעלמא ולאו משום תענית ת"ש דאר"א בר' צדוק אני מבני [בניו של סנאה] בן בנימין פעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שיו"ט שלנו היה התם נמי לצעורי נפשייהו בעלמא דאי הוו בעו מצו אכלי מצפרא פי' מורי רבי' אב"י העזרי לא שמיה תענית להעלות לו יום שלם שזהו סתם תענית למקבל עליו תענית בפירוש שאמר הריני בתענית למחר א"נ י"ז בתמוז וצום גדליה ועשרה בטבת אבל עשרת ימי תשובה ותענית חלום צערא בעלמא קביל עליה כמו אנשי משמר ודר"א בר' צדוק. וכן העידו על רבי' אליעזר בר' נתן זצ"ל שלא היה מתענה בעשי"ת עד שקיעת החמה אלא ביציאתו מבית הכנסת היה אוכל מיד ואע"ג דאמרינן לקמן סוף פ"ב הלכה מתענה ומשלים ואמר בירושלמי דאפי' יחיד שגזר על עצמו תענית בערב שבת מתענה ומשלים היינו שקבל על עצמו בפירוש תענית. אבל בשאר תעניות לא דאין רגילות לקבלם לעשי"ת ות"ח בתפלה ואפ"ה מתפלל ענינו כדפרישית בע"ז פרק אין מעמידין בשמעתא דאנשי משמר וכתב רבי' יצחק בר' יהודה זצ"ל הוא דנקרא שירליאון שיש בברכות ירושלמי בשעה שהלבנה זורחת בכח בידוע שכבר שקעה החמה וכתב דנ"מ לענין תענית ולקמן שלהי פ"ב בדהיא דדרש מר זוטרא משמיה דרב הונא הלכתא מתענה ומשלים פי' רבי' שלמה שצריך להשלים עד חשיכה א"כ רוצה לומר שקיעת החמה היינו חשיכה מידו אם רואה שלשה כוכבים אע"פ שאינו חשיכה לגמרי מותר לאכול אפי' קיבל על עצמו בפירוש שכן במוצאי שבתות וי"ט כבר מותר במלאכה. אמר שמואל כל תעני' שלא קיבל עליו מבעוד יום לא שמיה תעני' ואי יתיב מאי אמר רבה בר רב שילא דמי למפוחא דמליא זיקא שאין בו ממש כך בתעניתו אין בו ממש שיהיה עליו שם תענית נ"מ שאין צריך להמתין מלאכול עד שקיעת החמה וגם שאינו מתפלל תפלת תענית ולא דמי לעשי"ת שמתפלל תפלת תענית אע"פ שלא קבל מאתמול שהעולם רגילים להתענות בהם ולא צריך לקבל ואע"פ שאוכל מבעוד יום מתפלל תפלת תענית דדמי למתענין לשעות כדפרישית לעיל וכן בתענית חלום מתפלל תפילת תענית אע"פ שאוכל קודם שקיעת החמה כי הראו לו היום כדי שיצטער ויתפלל. איתמר מאימתי מקבלין אמר רב במנחה פי' משהגיע שעת המנחה קודם תפלת המנחה ושמואל אמר בתפילת המנחה א"ר יוסף כוותיה דשמואל מסתברא דתניא במגילת תענית להן כל אינש דייתי עלוהי מן קדמת דנא פי' קודם יו"ט זה ייסר עצמו בצלו כלומר יקבלנו עליו פליגי בה ר' חייא ור"ש ברבי חד אמר ייסר וחד אמר יאסר בשלמא למ"ד ייסר כדאמרן שיקבלנו עליו ויתענה אלא למ"ד יאסר משמע דאסור לו להתענות מאי היא כדתניא להן כל אינש וכו'. רב עמרם גאון וכולהו רבוותא פסקו הלכתא כשמואל דהא סייעיה רב יוסף ואע"ג דפליגי ר' חייא ור"ש ברבי בפירושא דמתניתא ודחו לה הלכתא כשמואל וכ"פ בשאלתות פרשת ויחל ופירש קבלת תענית שמתפלל ענינו במנחה שלפני תענית ופר"ח פי' קבלת תענית שאומר אהא בתענית למחר ויה"ר שתתקבל תפלתי ביום תעניתי וכוללה בשומע תפלה וכדבריו נראין למורי רבי' אב"י העזרי דאמר לקמן א"ר יוחנן אהא בתענית עד שאבוא לביתי ואמר רב' בר רב שילא דלימא הריני בתעני' יחיד למחר ומורי רבי' יהודה בר יצחק הנקרא שירליאון היה אומר במנחה שלמחר רוצה להתענות בשומע תפלה ענני ה' ענני ביום תעניתי כי למחר אשב למלך בתענית ואומר מורי רבי' אב"י העזרי דנראין הדברים דשמואל מודה לרב דאם קיבל במנחה קודם תפילת המנחה דשפיר דמי וכ"ש קודם לכן וכן נהגו העם לברך בשבת למקבלים תענית שני וחמישי ושני ושוב אין צריכים לקבל אבל רב לית ליה דשמואל:
1