אור זרוע, חלק ב תמ״דOhr Zarua, Volume II 444

א׳תכבוסת
אבל אסור בתכבוסת דכתיב וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל מדקאמר לבשי בגדי אבל דמשמע בגדי אבל מנוולין הן אלמא אסור בתכבוסת ותכבוסת לא אסירא אלא ז' ימים כדת"ר כל ל' לגיהוץ משמע אבל תכבוסת שריא אחר שבעה ותנן פ' החולץ ור' יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול א"ר חסדא ק"ו ומה במקום שאסור לכבס מותר ליארס במקום שמותר לכבס אינו דין שמותר ליארס פירש"י מקום שמותר לכבס תוך שלשים של אבל דאבל אינו אסור בתכבוסת אלא שבעה ימים דכל ל' יום לגיהוץ תנן באלו מגלחין אבל כיבוס לא עכ"ל ולא מבעיא דלכבס וללבוש דאסור כל שבעה אלא אפי' תוך שבעה לכבס כדי ללבוש אחר שבעה אסור כדתנן פרק בג' פרקים שבת שחל להיות ט"ב בתוכה אסור לכבס ולספר ואר"נ ל"ש אלא לכבס וללבוש אבל לכבס ולהניח מותר רב ששת אמר אפי' להניח נמי אסור פירש"י מפני שנראה כמסיח דעתו שעוסק בכיבוס בגדיו ואיתותב ר"נ ופסק רבי' יצחק אלפס דהלכה כרב ששת הילכך אסור אבל לכבס בגדיו תוך שבעה אפי' ללבוש אחר שבעה אבל אחר שבעה ה"ז מכבס ולובש וכ"כ בתשובות הורה ר' ללבוש חלוק לבן אחר שבעה מיהו בזמן הזה אין בידי לאסור כיבוס תוך שבעה כדי להניח לאחר שבעה מדתניא התם בפרק בשלשה פרקים [וגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם ופירש"י] וגיהוץ שלנו אינו יפה אלא ככיבוס שלהם ואסור (לכבס) [לגהץ] אפי' להניח אחר ט"ב אבל כיבוס שלנו מותר עכ"ל משמע להדיא דלדידן שרי לכבס ולהניח עד לאחר שבעה מיהו לא ראיתי נוהגי' בו היתר:
1