אור זרוע, חלק ב נ״אOhr Zarua, Volume II 51
א׳ומנהגנו לאחר שיוצאים מביהכ"נ בשבת הולכים לבקר את החולי' ואת האבלים. ופ"ק דשבת איתא ת"ר הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ור"מ אומר שבת היא יכולה היא שתרחם ר' יהודה אומר המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל ר' יוסי אומר המקום ירחם עליך בתוך חולי עמו ישראל. שבנא איש ירושלים בכניסתו אומר שלום וביציאתו אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום כמאן אזלא הא דאר"ח מי שיש לו חולה בתוך ביתו צריך שישתפנו בתוך חולי ישראל כמאן כר' יוסי והכי קיי"ל וכן מנהג כשמברכין חולה בביהכ"נ הוא אומר הוא ישלח לו רפואה שלימה בתוך כל חולי ישראל: א"ר חנינא בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת. ולענין ליתן שלום לאבל. ת"ר פרק אילו מגלחין [אבל] שלשה ימים הראשוני' אסור בשאילת שלום כו' המוצא את חבירו [אבל] בתוך שלשים יום מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו כו' ופסק רבינו שמואל בן ה"ר מאיר זצ"ל מסקנא דמילתא של שאילת שלום שלשה ימים הראשונים אסור בין לשאול שלו' בין להחזיר וד' ימים אחרונים משיב ואינו שואל ואחרים אסורים לשאול בשלומו עד שלשים יום והא דאמרי' לעיל משיב למאן דלא ידע דאסור לשאול וה"מ על שאר קרובים אבל על אביו ועל אמו אסור [לשאול] בשלומו עד י"ב חודש עכ"ל. וכ"ז מיירי בחול אבל בשבת תני פ' היה קורא בברכות ירוש' מקום שנהגו לשאול בשלום אבלים בשבת שואלים ובדרום שואלים רבי הושעיא רבה אזל לחד אתר וחמא אבליא בשבתא ושאל בהון אמר איני יודע מנהג מקומכם אלא שלום עליכם כמנהג מקומנו ר' יוסי בר חלפתא הוה משבח בר' מאיר קומי צפוראי אדם גדול [הוא] אדם קדוש הוא אדם צנוע [הוא] חד זמן חמא אבלייא בשבתא ושאל בהון [אמרון ליה אהן דאת מתני שבחיה א"ל מה עיסקיה א"ל חזא אביליא בשבתא ושאל בהון] אמר להון אתון בעי למידע חייליה בא להודיעכם שאין אבל בשבת הדא היא דכתיב ברכת ה' היא תעשיר וגומר זו ברכת שלום ולא יוסיף עצב עמה זה אבל כמאן דאמר נעצב המלך על בנו:
1