אור זרוע, חלק ב ע״וOhr Zarua, Volume II 76
א׳והכותב שתי אותיות. ותנן לקמן בהבונה הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו בין משם אחד בין משתי שמות בין משני סימניות בכל לשון חייב פירש"י כל כתב וגופו של כל אומה ואומ'. וה"ר יואל בר יצחק הלוי מבון פי' שכת' כומרים או שאר כתבים לבד מאשורית ויונית אם כתבו ישראל בשבת פטור מן התורה דאינה כתיבה ואינה חשובה (מלא) [מלאכה] דגרסי' בירושלמי מהו בכל לשון אלף אלפא ביתא ביטא והוא לשון יונית ומשמע או בגופן שלנו או בגופו יונית והיינו דאמר כותבין עליו אונו ואפי' בשבת וכן אומר לעכו"ם ועושה בגופו שלהם שאין בו אלא שבות דרבנן דגזרו על גופי' שלהם אטו גופי' דידן שאסור אבל בגופו שלנו זהו שבות שיש בו מעשה דאורייתא. תנן בפ' הבונה כתב במשקין במי פירות באבק דרכים באבק סופרים ובכל דבר שאינו מתקיים פטור פירש"י כתב במשקין כגון מי תותים שמשחירין או במי פירות כל פירות באבק דרכים בטיט ל"א באבק דרכים באצבעו סרט כמו אותיות בעפר נגוב הלכך צריך אדם ליזהר שלא יכתוב במשקין ע"ג השלחן וגם שלא יסרוט באצבעו כמו אותיות בעפר נגוב: ירושלמי בפ' הבונה. כתב בדיו על עלי ירקות במשקין ובמי פירות על הלוח פטור עד שיכתוב דבר של קיימא על דבר שאינו של קיימא ונראה דט"ס הוא וכך יש להיות על דבר שהו' של קיימא. עוד שם ירושלמי וכתב ולא השופך אר"ח בר בא אילן בני מדינחא ערימין סגין כד חד מנהון בעי משלחה מילה דמיסטירן לחבריה הוא כתב במי מילין וההוא דמקבל כתביה הוא שפיך דיו שאין בה עפץ והוא קולט מקום הכתב עשה כן בשבת מהו ר' יוחנן ורשב"ל תרויהון אמרין והוא שכתב דיו ע"ג דיו וסיקרא ע"ג סיקרא אבל אם כתב דיו ע"ג סיקרא וסיקרא ע"ג דיו חייב ר' יצחק בר משרשיא בשם רבנן דתמן חייב שתים משום כותב ומשום מוחק:
1