אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא י״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 12

א׳ופסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל דהלכה כרב חמא:
1
ב׳[שם]
מתני' כופין את בן החצר שאינו רוצה לסייע את בני החצר לבנות לחצר בית שער להיות שומר הפתח לישב שם בצל ומרחיק לבני רשות הרבים מלהציץ בחצר. ודלת השער לנועלו בו. רשב"ג אומר לא כל החצרות ראויות לבית השער. למימרא דבית שער מעליותא היא והא ההוא חסיד דהוה אליהו משתעי בהדיה בנה בית שער לביתיה ולא אישתעי אליהו בהדיה. לא קשיא הא מגואי לחצר גריעותא הוא לפי שדלת החצר נעול והעני צועק ובית שער שבפנים מפסיק את הקול. והא מבראי אינו מפסיק בפניו שהרי נכנס לתוכו. ואיבעית אימא הא והא מבראי הא דאית ליה דלת הא דלית ליה דלת. ואבע"א הא והא דאית ליה דלת הא דאית ליה פותחת הא דלית ליה פותחת. ואבע"א הא והא דאית ליה פותחת הא דאית ליה פותחת מגואי הא דפותחת דידיה מאבראי. תניא רשב"ג אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער אלא חצר הסמוכה לרשות הרבים ראויה לבית שער ושאינה סמוכה לרשות הרבים אינה ראויה לבית שער. ורבנן זמנין דרחקי בני רה"ר ועיילי בה:
2
ג׳[שם]
מתני' כופין אותו לבנות לעיר חומה דלתים ובריח. רשב"ג אומר לא כל עיירות ראויות לחומה. תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל עיירות ראויות לחומה. אלא עיר הסמוכה לספר ראויה לחומה ושאינה סמוכה לספר אינה ראויה לחומה. ורבנן זימנין דמקרו ואתו גייסא:
3
ד׳[שם]
בעא מיניה ר' אלעזר מר' יוחנן כשהן גובין לחומת העיר לפי שבח הממון הן גובין או לפי נפשות הן גובין. א"ל לפי שבח ממון הן גובין ואלעזר ברי קבע בה מסמרות הזהר לדון כך ואל תזוז הימנה. איכא דאמרי בעא מיניה ר' אלעזר מר' יוחנן כשהן גובין לפי שבח ממון הן גובין או לפי קירוב בתים הן גובין בית הסמוך לחומה צריך לחומת העיד יותר מן הרחוק א"ל לפי קירוב בתים הן גובין ואלעזר ברי קבע בה מסמרות. להך לישנא פשיטא דלפי ממון הן גובין אלא הא מיבעיא ליה אי אף לפי קירוב בתים גובין כגון אם הם עשירים בשוה ויש מהם שבתיהם קרובים לחומה אם יגבו מהם יותר מאותן הרחוקים וקא מהדר ליה דלפי קירוב בתים גובין:
4