אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ר״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 204
א׳[שם]
מתני' זכין לקטן הואיל ואין לו יד לזכות בעצמו ממון שנותנין לו תקנו חכמים שיהא אחר זוכה ומקבל לצורכו ואין זכין לגדול שהרי יכול היא לזכות לעצמו. ר' יהושע אומר לקטן אמרו משום דזכין לאדם שלא בפניו וכ"ש לגדול שיש לו יד לקבל ולזכות ושליח נמי. הילכך כ"ש דזכין לו שלא בפניו. והלכה כר' יהושע:
מתני' זכין לקטן הואיל ואין לו יד לזכות בעצמו ממון שנותנין לו תקנו חכמים שיהא אחר זוכה ומקבל לצורכו ואין זכין לגדול שהרי יכול היא לזכות לעצמו. ר' יהושע אומר לקטן אמרו משום דזכין לאדם שלא בפניו וכ"ש לגדול שיש לו יד לקבל ולזכות ושליח נמי. הילכך כ"ש דזכין לו שלא בפניו. והלכה כר' יהושע:
1
ב׳[שם]
אמר ר' לוי קונין בש"מ ואפי' בשבת ולא לחוש לדברי ר' אליעזר אלא שמא תטרוף דעתו עליו. פי' רבי' שמואל זצ"ל לא שנא היכא דצריך קנין כגון ששייר. לא שנא כמחלק כל נכסיו. דכיון דתלי טעמא שמא תטרף דעתו עליו דלא סמכ' דעתיה שתתקיים צוואתו באמירה בעלמא. הילכך כדי להפיס דעתו קונין בכל מתנותיו בין ששייר וצריך קנין בין שלא שייר ובאמירה סגי. ואע"ג דקנין דמי למקח וממכר שהרי קונין בכליו של קונה שמקנה סודרו כדי לקנות בו המתנה ולא לחוש לדברי ר' אליעזר מה שקונין לאו דצריך קנין כר' אליעזר דהא קיי"ל כרבנן דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו. אלא כדי להפיס דעתו כדי שלא תטרף קונה דהשתא סמכא דעתיה עכ"ל. וכי האי גוונא איתא בתחילת הזורק בגיטין ההוא ש"מ דכתב גיטא לדביתהו בהדי פניא דמעלי שבתא לא הספיק למיתבא ניהלה. למחר תקף ליה עלמא אתו לקמי' דרבא אמר להו ליקנייה לההוא דוכתא דיתיב בה גיטא ותיזיל איהי ותיחוד ותפתח. דתנן נעל וגדר ופרץ כל שהו הרי זו חזקה. והיכי קניא ליה והא אקנויי רשותא בשבתא אסיר. אלא ש"מ דבשכיב מרע הקילו הילכך ה"נ מותר לקנות בש"מ. ותדע דהיכי מגרשה בשבת והתניא בתוספתא דביצה אין מקדשין ואין מגרשין בשבת אלא שמע מינה דבשכיב מרע הקילו:
אמר ר' לוי קונין בש"מ ואפי' בשבת ולא לחוש לדברי ר' אליעזר אלא שמא תטרוף דעתו עליו. פי' רבי' שמואל זצ"ל לא שנא היכא דצריך קנין כגון ששייר. לא שנא כמחלק כל נכסיו. דכיון דתלי טעמא שמא תטרף דעתו עליו דלא סמכ' דעתיה שתתקיים צוואתו באמירה בעלמא. הילכך כדי להפיס דעתו קונין בכל מתנותיו בין ששייר וצריך קנין בין שלא שייר ובאמירה סגי. ואע"ג דקנין דמי למקח וממכר שהרי קונין בכליו של קונה שמקנה סודרו כדי לקנות בו המתנה ולא לחוש לדברי ר' אליעזר מה שקונין לאו דצריך קנין כר' אליעזר דהא קיי"ל כרבנן דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו. אלא כדי להפיס דעתו כדי שלא תטרף קונה דהשתא סמכא דעתיה עכ"ל. וכי האי גוונא איתא בתחילת הזורק בגיטין ההוא ש"מ דכתב גיטא לדביתהו בהדי פניא דמעלי שבתא לא הספיק למיתבא ניהלה. למחר תקף ליה עלמא אתו לקמי' דרבא אמר להו ליקנייה לההוא דוכתא דיתיב בה גיטא ותיזיל איהי ותיחוד ותפתח. דתנן נעל וגדר ופרץ כל שהו הרי זו חזקה. והיכי קניא ליה והא אקנויי רשותא בשבתא אסיר. אלא ש"מ דבשכיב מרע הקילו הילכך ה"נ מותר לקנות בש"מ. ותדע דהיכי מגרשה בשבת והתניא בתוספתא דביצה אין מקדשין ואין מגרשין בשבת אלא שמע מינה דבשכיב מרע הקילו:
2