אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רמ״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 241

א׳בספרו היה תחילה ההוא דאמר להו רב לספרי כי קיימיתו בשילי כו'. ואחר כך ההיא דאמר להו רבה בר שילא. כי כתביתו שטרי אקנייתא כו'. ואני כתבתי להפך כמו שהוא בפי' רבי' שמואל זצ"ל:
1
ב׳[שם]
אמר רבא האי מאן דנקיט שטרא בר מאה ואמר כתובו לי תרי בני חמשי חמשי. שכשיפרע ליה לוה חמשין זוזי אקרע שטר של חמשין ולא יהא צריך לכתוב שובר. לא כתבי' שלא מדעת הלוה. מאי טעמא עבוד רבנן מילתא שתיקנו שלא ישתנה שטרו מכמות שהיה וניחא ליה למלוה כדי שיכוף לפורעו כשיפרענו לוה למלוה חצי חובו יכפינו מלוה לפורעו השאר כי ידאג הלוה שיפסיד שוברו ויתבענו מלוה כל חובו כי היכי דלא לפגום שטריה וניחא ליה ללוה כי היכי דניפגום שטריה כשיפרע חמשין זוזי הרי נמצא שטר שביד הלוה פגום. ותנן הפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה. וה"ה לכל השטרות אלא בשבועה. כדאמרינן במס' שבועות בפ' שבועת הדיינין וכי מה בין זה לפוגם שטרו:
2
ג׳[שם]
ואמר רבא האי מאן דנקיט תרי שטרי בני חמשי חמשי ואמר כתובו לי חד בר מאה לא כתבינן מ"ט עבוד רבנן מילתא דניחא ליה למלוה וניחא ליה ללוה כי היכי דלא לפגום שטרא אך כשיפרענו חמשים יחזיר לו שטר של חמשים ונשאר בידו שטר של חמשים וניחא ליה ללוה כדי שלא יכוף לפורעו:
3
ד׳[שם]
אמר רב אשי האי מאן דנקיט שטר בר מאה זוזי ואמר להו לספרי כתובו לי חד בר חמשין מההוא זמן ראשון שהרי פרע לי המותר וקרע שטר זה לא כתבינן שטר אחרינא לא מזמן ראשון. וכ"ש מזמן זה של יום כתיבה ואילך שמא שטר פרוע הוא זה ויש לו ללוה שובר עליו. ויציא הלוה עליו שטר של חמשין ויאמר חוב אחר הוא זה שהלויתי לך פעם אחרת:
4
ה׳[שם]
מתני' שני אחין אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאו לשכר השכר לאמצע. הרי עשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחיצנו בבית המרחץ קח לך זיתים ובא ועשה בבית הבד. ואפי' למ"ד בפ"ק אית דינא דגוד או אגוד. שאני הכא דגוד איכא איגוד ליכא. והכי מתרץ לה התם. ופירשתי לפיסקא דהלכה התם בפ"ק:
5
ו׳[שם]
מתני' שנים שהיו דרין בעיר אחת זה יוסף בן שמעון וזה יוסף בן שמעון אין יכולין להוציא שטר חוב זה על זה שיכול הלה לטעון שטר זה שבידך אני החזרתי לך כשהחזרת לי ממון שלוית ממני ולא אחר יכול להוציא שט"ח על אחד מהן דכל חד מצי מדחי ליה אצל חבירו אלא א"כ יש עדים בדבר שמעידין זה מזה. אבל מן השטר אין יכולין להביא ראיה. נמצא לאחד בין שטרותיו שטר של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהם פרועין. כיצד יעשו אם רוצים ללוות זה מזה או מאיש אחר או לקנות קרקע ישלשו יכתוב אבי אביו יוסף בן שמעון בן יעקב. וזה יכתוב יוסף בן שמעון בן נפתלי. אם היו משולש ששמותיהן ושמות אביהן ושמות אבות אבותיהן שוין. יכתבו סימן. יוסף בן שמעון שהוא גוץ או לבן או גיחור לוה מיוסף בן שמעון שהוא ארוך או שחור. ואם היו שניהם שוין בסימנין יכתבו בהם יוסף כהן לוה מיוסף ישראל:
6
ז׳[שם]
ההוא שטרא דנפק בבי דינא דרב הונא והוה כתיב ביה אני פלו' בר פלו' לויתי ממך מנה. והיה מוחזק בו אחד שהיה טוען פלו' בן פלו' הכתוב בזה השטר כתבו ונתנו לי לפי שהלויתיו כך וכך ממון. וכדתנן הוציא עליו כתב ידו גובה מנכסים בני חורין. ואת שמי לא הוצרך לכתוב לפי שמסרו לי. וכתב לי ממך כל מי שמוחזק בשטר:
7
ח׳[שם ע"ב]
אמר רב הונא ממך ואפי' מריש גלותא. ואפי' משבור מלכא כלומר שמא ריש גלותא או אדם אחר הלוהו ונפל ממנו ומצאתו. א"ל רב חסדא לרבה פוק עיין בה דלאורתא בעי לה רב הונא מינך. נפק דק ואשכח דתניא גט שיש בו עדים ואין בו זמן אבא שאול אומר גירשתיה היום כשר. אלמא ההוא יומא דנפק ביה משמע. ה"נ מאי ממך דההוא גברא דנפק מתותי ידיה משמע. א"ל אביי דילמא אבא שאול כר' אלעזר סבירא ליה דאמר עידי מסירה כרתי. אבל הכא ליחוש לנפילה. א"ל לנפילה לא חיישינן:
8
ט׳[דף קע"ג ע"א]
תניא אחד מן האחין ששטר חוב יוצא מתחת ידן או בשם אביהם או בשם מלוה אחר וטוען אחיי נתנוהו לי. והם אומרים אתה חטפת עליו להביא ראיה:
9