אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רמ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 246
א׳פי' רבינו שמואל זצ"ל וכ"ש תן לו ואני קבלן. וכרבא קיימא לן דבתראה הוא. ודוקא תן לו ואני נותן דשניהם לשון מתנה משמע לשון קבלנות שבאותו לשון שציוהו למסור לזה קיבל עליו לפורעו. דמשמע כאלו קיבל הוא עצמו מיד הלוה בערבות. לא יפרע מן הערב תחילה אלא מן הלוה ובקבלנות מאיזה שירצה יפרע כרבנן דמתני'. אבל אם נשא ונתן ביד אין לו למלוה על הלוה כלום. עכ"ל. א"ל מר בר אמימר לרב אשי הכי אמר אבא תן לו ואני נותן לך אין למלוה על הלוה כלום. לא מיפטר לוה מיניה עד שישא ויתן ביד. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל דהלכה כרבא ובנשא ונתן ביד נמי כתב דאין למלוה על הלוה כלום. ורבינו ברוך זצ"ל מארץ יון כתב והילכתא כרבא דאמר בכולהו בין דרב הונא בין הני תרי בעיי בלשון ערבות הם בר מתן לו ואני לך דהוא לשון קבלנות ונפרע המלוה הימנו אע"פ שיש ללוה נכסים. והני מילי דנשא ביד מהמלוה ונתן ללוה אבל בדיבורו דינו דין ערב וכן הלכה עכ"ל. ונראה בעיני דל"ג ההיא דא"ל אמימר לרב אשי וכו':
1
ב׳וזה לשון ר"ת זצ"ל בספר הישר. חסורי מיחסרא והכי קתני המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב תחילה. הכי פירושא והכי הילכתא לא יתבע מן הערב החילה. אע"פ שאין לו נכסים ללוה דהיינו קרקעות שלא יתבע מן הלוה תחילה. ואם הוא רחוק ימתין לו או ילך שם לתובעו ולכופו. דלא מחתינן לנכסי ערב. דדילמא אי הוה הכא הוה יהיב ליה מטלטלי למלה . ואם אמר אפרע ממי שארצה תחילה יפרע מן הערב תחילה ולא יצטרך [לבקש] ולחזר ללוה. דמשום דילמא פרע ליה מטלטלי לא מטרחי' ליה למלוה כיון דאתנו. וכגון שאין נכסים ללוה דהיינו קרקעות כדמסיק ואזיל בד"א וכו'. אבל אם יש לו ללוה נכסים דהיינו קרקעות יתבע מן הלוה תחילה ויכופנו. ולא נטריח את הערב כיון דמיגליא מילתא שיכול ליפרע מן הלוה. אבל בשאין נכסים ללוה ואתני ממי שארצה אפרע. מספיקא לא מטרחינן לחזר ולהמתין אחר הלוה אלא יפרע מן הערב כדפרי'. וקבלן אע"פ שיש לו נכסים ללוה:
2