אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא כ״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 27
א׳והילכתא כרב יוסף אפושי אריסי לאו מילתא היא:
1
ב׳[דף י"ג ע"א]
חד גיסא אניגרא וחד גיסא אנהרא שדה של שני אחין שיש נהר על פני מזרחה ונגר על פני צפונה פלגי לה בקרנזול לפי שהנהר טוב מן הנגר והסמוך למים טוב מן הרחוק ואם תחלקנה מן המזרח למערב יהיה לחד נהר על פני מזרח ונגר על פני צפונה ולשני אין לו אלא נהר מזרחו לפיכך יחלקוה לשמונה חלקים לפניהם בשוה סמוך לנהר ולנגר וכאשר ירחק זה ירחק זה. כתב רבינו ברוך מארץ יון זצ"ל וראינו רבינו חננאל זצ"ל שכתב הכי. ארעא חד גיסא ניגרא וחדא גיסא אנהרא פלגי לה בקרנזול פי' שדה אשר מזרחה וצפונה מושך עליה נהר ומערבה ודרומה מושך עליה ניגרא חולקין זו השרה בקרנזול נוטל האחד חציה מזרחה וצפונה והאחד נוטל מערבה ודרומה נמצאת שנחלקה באלכסון לשני חצאין ולכל אחר טרינין כלומר יש בה זויות לכל אחת מהן נהרא וניגרא שאם יבש ניגרא ישקה מן נהרא והא דקאמר חד גיסא דשדה קאי אלא כל היכא דסמיך נהרא חד גיסא קרי ליה וכיוצא בו ניגרא. אני ברוך בר שמואל וצ"ל אנן קרנזול קרינן ולא אלכסון וטרינון. וס"ר אמ' חד ארעא דקיימא אניגרא פלגי לה בקרנזול. ויש מי שהוקשה לו כי זה של ראובן אשר בקרן מערבית דרומית אין לו מים ואמ' כי כל אחד מהם כדי שישתה כולו ונמצא מגיע חלקו בלא ריבוע ואיכא למיפלג כי היכי דליהוו לכל חד וחד מנייהו מיא לראובן גדה"ב לשמעון לז"ח משקה ראובן גד"ה מהניגר' ושמעון יז"ח מהנהר ואפי' הכי קשי דשמעי דמשקה מהנהר עדיף. מיהו אי אפשר בעניינא אחריתי עכ"ל: מתני' לא את הטרקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא בית השלחים ולא את המרחץ ולא בית הבד עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה. אימתי בזמן שאין שניהם רוצים ליחלק אבל בזמן ששניהם רוצים אפי' פחות מיכן יחלוקו. זה הכלל כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין:
חד גיסא אניגרא וחד גיסא אנהרא שדה של שני אחין שיש נהר על פני מזרחה ונגר על פני צפונה פלגי לה בקרנזול לפי שהנהר טוב מן הנגר והסמוך למים טוב מן הרחוק ואם תחלקנה מן המזרח למערב יהיה לחד נהר על פני מזרח ונגר על פני צפונה ולשני אין לו אלא נהר מזרחו לפיכך יחלקוה לשמונה חלקים לפניהם בשוה סמוך לנהר ולנגר וכאשר ירחק זה ירחק זה. כתב רבינו ברוך מארץ יון זצ"ל וראינו רבינו חננאל זצ"ל שכתב הכי. ארעא חד גיסא ניגרא וחדא גיסא אנהרא פלגי לה בקרנזול פי' שדה אשר מזרחה וצפונה מושך עליה נהר ומערבה ודרומה מושך עליה ניגרא חולקין זו השרה בקרנזול נוטל האחד חציה מזרחה וצפונה והאחד נוטל מערבה ודרומה נמצאת שנחלקה באלכסון לשני חצאין ולכל אחר טרינין כלומר יש בה זויות לכל אחת מהן נהרא וניגרא שאם יבש ניגרא ישקה מן נהרא והא דקאמר חד גיסא דשדה קאי אלא כל היכא דסמיך נהרא חד גיסא קרי ליה וכיוצא בו ניגרא. אני ברוך בר שמואל וצ"ל אנן קרנזול קרינן ולא אלכסון וטרינון. וס"ר אמ' חד ארעא דקיימא אניגרא פלגי לה בקרנזול. ויש מי שהוקשה לו כי זה של ראובן אשר בקרן מערבית דרומית אין לו מים ואמ' כי כל אחד מהם כדי שישתה כולו ונמצא מגיע חלקו בלא ריבוע ואיכא למיפלג כי היכי דליהוו לכל חד וחד מנייהו מיא לראובן גדה"ב לשמעון לז"ח משקה ראובן גד"ה מהניגר' ושמעון יז"ח מהנהר ואפי' הכי קשי דשמעי דמשקה מהנהר עדיף. מיהו אי אפשר בעניינא אחריתי עכ"ל: מתני' לא את הטרקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא בית השלחים ולא את המרחץ ולא בית הבד עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה. אימתי בזמן שאין שניהם רוצים ליחלק אבל בזמן ששניהם רוצים אפי' פחות מיכן יחלוקו. זה הכלל כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין:
2
ג׳[שם]
אין בהן כדי לזה וכדי לזה מאי איתמר רב יהודה אמר אית דינא דגוד או איגוד וזה שרוצה לחלוק אומר לזה שאינו רוצה או קוץ לי דמים וקנה לך חלקי אני אקוץ לך דמים ואתן לך בחלקך שאי אפשי בשותפותך. ורב נחמן אמר לית דינא דגוד או איגוד שזה יכול לומר לא שלך אקנה ולא שלי אמכור אלא שותפין נהיה בה:
אין בהן כדי לזה וכדי לזה מאי איתמר רב יהודה אמר אית דינא דגוד או איגוד וזה שרוצה לחלוק אומר לזה שאינו רוצה או קוץ לי דמים וקנה לך חלקי אני אקוץ לך דמים ואתן לך בחלקך שאי אפשי בשותפותך. ורב נחמן אמר לית דינא דגוד או איגוד שזה יכול לומר לא שלך אקנה ולא שלי אמכור אלא שותפין נהיה בה:
3
ד׳[שם]
אמר אמימר הילכתא אית דינא דגוד או איגוד. כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל איכא מאן דאמ' לא אמ' אית דינא דגוד או איגוד אלא היכא דכל חד מינייהו אית ליה דמי למיגד ביה אבל דכל חד מינייהו לית ליה דמי לא אמ' דינא דגוד או איגוד וקא גמר לה מדאקש' מהא דתנן שני אחין חד עני וחד עשיר שהניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאו לשכר השכר לאמצע. עשאו לעצמו הרי עשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובא ועשה בבית הבד ש"מ לית דינא דגוד או איגוד ואקשי' לר' יהודה. ופרקיה התם שאני התם דגוד איכא למיגוד ליכא וקאמר ש"מ דלא מיתוקם דינא דגוד או איגוד אלא בזמן שביד שניהם משנת לקנות ואנן לא סבירא לן הכי אלא כדאמר תובע לנתבע או גוד או איגוד א"ל דינא קאמר לך ולא איכפת לן בנתבע בין אית ליה בין לית ליה ומתני' דשני אחין אילו אמר ליה עשיר גוד או איגוד הוה דינא למימר ליה אי אית לך למיגד ואי לא איגוד ליה לאחוך אי לא כיון דעשיר לא בעי למיגד ולא לאיגודי לאחוה דעני הוא תובע ולא יכול למימר לעשיר גוד או אנא איגוד משום דלית ליה למיגד בהו משום הכי איבטיל ליה דינא דנוד או אינוד דלא קיימא דינא דגוד או איגוד אלא כדאמר תובע לנתבע גוד או איגוד אבל אמר תובע גוד ולא אמר איגוד או אמר איגוד ולא אמר גוד לא כייפינן ליה לאידך:
אמר אמימר הילכתא אית דינא דגוד או איגוד. כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל איכא מאן דאמ' לא אמ' אית דינא דגוד או איגוד אלא היכא דכל חד מינייהו אית ליה דמי למיגד ביה אבל דכל חד מינייהו לית ליה דמי לא אמ' דינא דגוד או איגוד וקא גמר לה מדאקש' מהא דתנן שני אחין חד עני וחד עשיר שהניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאו לשכר השכר לאמצע. עשאו לעצמו הרי עשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובא ועשה בבית הבד ש"מ לית דינא דגוד או איגוד ואקשי' לר' יהודה. ופרקיה התם שאני התם דגוד איכא למיגוד ליכא וקאמר ש"מ דלא מיתוקם דינא דגוד או איגוד אלא בזמן שביד שניהם משנת לקנות ואנן לא סבירא לן הכי אלא כדאמר תובע לנתבע או גוד או איגוד א"ל דינא קאמר לך ולא איכפת לן בנתבע בין אית ליה בין לית ליה ומתני' דשני אחין אילו אמר ליה עשיר גוד או איגוד הוה דינא למימר ליה אי אית לך למיגד ואי לא איגוד ליה לאחוך אי לא כיון דעשיר לא בעי למיגד ולא לאיגודי לאחוה דעני הוא תובע ולא יכול למימר לעשיר גוד או אנא איגוד משום דלית ליה למיגד בהו משום הכי איבטיל ליה דינא דנוד או אינוד דלא קיימא דינא דגוד או איגוד אלא כדאמר תובע לנתבע גוד או איגוד אבל אמר תובע גוד ולא אמר איגוד או אמר איגוד ולא אמר גוד לא כייפינן ליה לאידך:
4