אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קכ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 126
א׳וכן פסק רבינו יצחק אלפסי זצ"ל דקיי"ל כרב יוסף וליכא לדאביי דשינויא בעלמא הוא:
1
ב׳[שם]
מכריז רבה ואיתימא רב יוסף (דנחתין) [דסלקין] לעילא מבבל לא"י ודנחתין לתתא מא"י לבבל הוו בקיאין בדין זה הנהו עיזי דשוקא דקצבין וקיימין לשחיטה אלא דמשהו להו עד יומא דשוקא ומפסדי לאחריני מתרינן במרייהו תרתי ותלתא זימני אי מפסדי אפילו ברה"ר אי צייתי צייתי ואי לא אמרינן להו תא סיב אמתחתא מקום מעמד הקצבים וקבל זוזך אפילו ביומא דלא שוקא. שחטינן להו הואיל ולשחיטה קיימין ואע"פ שהיו משלמין מה שהיו מזיקין לא בעו למיקם בהדייהו בדינא דזמנין דליכא סהדי. אבל עיזי דעלמא לחלבא יכולין למימר כשיזיקו אשלם. כדאשכחן בעיזי דבי תרבו דאמר ליה לאצטעינהו ולא קאמר לישחטינהו:
מכריז רבה ואיתימא רב יוסף (דנחתין) [דסלקין] לעילא מבבל לא"י ודנחתין לתתא מא"י לבבל הוו בקיאין בדין זה הנהו עיזי דשוקא דקצבין וקיימין לשחיטה אלא דמשהו להו עד יומא דשוקא ומפסדי לאחריני מתרינן במרייהו תרתי ותלתא זימני אי מפסדי אפילו ברה"ר אי צייתי צייתי ואי לא אמרינן להו תא סיב אמתחתא מקום מעמד הקצבים וקבל זוזך אפילו ביומא דלא שוקא. שחטינן להו הואיל ולשחיטה קיימין ואע"פ שהיו משלמין מה שהיו מזיקין לא בעו למיקם בהדייהו בדינא דזמנין דליכא סהדי. אבל עיזי דעלמא לחלבא יכולין למימר כשיזיקו אשלם. כדאשכחן בעיזי דבי תרבו דאמר ליה לאצטעינהו ולא קאמר לישחטינהו:
2
ג׳[שם]
מתני' איזהו תם ואיזהו מועד. מועד כל שהעידו בו שלשה ימים. ותם משיחזור בו שלשה ימים שרואה שורים ואינו נוגח חוזר לתמותו ד"ר יהודה. ר' מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים ואפי' ביום אחד. ותם שיהיו התינוקו' ממשמשין בו ואינו נוגח:
מתני' איזהו תם ואיזהו מועד. מועד כל שהעידו בו שלשה ימים. ותם משיחזור בו שלשה ימים שרואה שורים ואינו נוגח חוזר לתמותו ד"ר יהודה. ר' מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים ואפי' ביום אחד. ותם שיהיו התינוקו' ממשמשין בו ואינו נוגח:
3
ד׳[דף כ"ד ע"א]
ת"ר איזהו מועד כל שהעידו בו ג' ימים. ותם כל שהתינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח דברי ר' יוסי ר' שמעון אומר איזהו מועד כל שהעידו בו שלשה פעמים. ולא אמרו שלשה ימים אלא לחזרה בלבד. אמר ר' יוחנן אמר רב אידי בר אהבה הלכה כר' יהודה במועד שהרי ר' יוסי מודה לו. והלכה כר"מ בתם שהרי ר' יוסי מודה לו. א"ל רבא לרב נחמן ולימא מר הלכה כר"מ במועד שהרי ר' שמעון מודה לו והלכה כר' יהודה בתם שהרי ר' שמעון מודה לו. אמר ליה אנא כר' יוסי ס"ל דנימוקו עמו. כלו' טעמו וראייתו עמו. איכא דאמרי תיק של ראיותיו עמו. מ"ט דר' יהודה אמר אביי תמול חד מתמול תרי שלשום תלתא לא ישמרנו בעליו אתאן לנגיחה רביעית. פי' רש"י זצ"ל שאם לא שמדו ונגח נגיחה רביעית משלם עליה נזק שלם. אבל אשלישית פלגא נזקא הוא דמשלם. רבא אמר תמול מתמול חד הוא. והכי קאמרינן אם תמול שלשום הוא ולא ישמרנו האידנא חייב. ופי' רש"י זצ"ל ולא ישמרנו האידנא בנגיחה שלישית חייב עליה נזק שלם. וקשה לפירושו דא"כ דהכי קיי"ל דאנגיחה שלישית מיחייב נזק שלם דאביי ורבא הלכה כרבא וריש פ' חזקת הבתים אזלא סוגיא דסתמא דתלמודא דלא מיחייב נזק שלם אלא אנגיחה רביעית דא"ר יוחנן שמעתי מהולכי אושא שהיו אומרים מנין לחזקה שהיא שלש שנים משור המועד. מה שור המועד כיון דנגח שלש נגיחות נפק ליה מחזקת תם וקם ליה בחזקת מועד. הכא נמי כיון דאכלה תלת שנין נפק ליה מתורת מוכר וקם ליה בחזקת לוקח. ופרכינן או מה שור המועד עד נגיחה רביעית לא מיחייב הכא נמי עד שנה רביעית לא קיימא ברשותיה. הכי השתא התם מכי נגח שלש נגיחות הוה ליה מועד ואידך כי לא נגח מאי משלם. אבל הכא כיון דאכלה תלת שנין קיימא ליה ברשותיה:
ת"ר איזהו מועד כל שהעידו בו ג' ימים. ותם כל שהתינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח דברי ר' יוסי ר' שמעון אומר איזהו מועד כל שהעידו בו שלשה פעמים. ולא אמרו שלשה ימים אלא לחזרה בלבד. אמר ר' יוחנן אמר רב אידי בר אהבה הלכה כר' יהודה במועד שהרי ר' יוסי מודה לו. והלכה כר"מ בתם שהרי ר' יוסי מודה לו. א"ל רבא לרב נחמן ולימא מר הלכה כר"מ במועד שהרי ר' שמעון מודה לו והלכה כר' יהודה בתם שהרי ר' שמעון מודה לו. אמר ליה אנא כר' יוסי ס"ל דנימוקו עמו. כלו' טעמו וראייתו עמו. איכא דאמרי תיק של ראיותיו עמו. מ"ט דר' יהודה אמר אביי תמול חד מתמול תרי שלשום תלתא לא ישמרנו בעליו אתאן לנגיחה רביעית. פי' רש"י זצ"ל שאם לא שמדו ונגח נגיחה רביעית משלם עליה נזק שלם. אבל אשלישית פלגא נזקא הוא דמשלם. רבא אמר תמול מתמול חד הוא. והכי קאמרינן אם תמול שלשום הוא ולא ישמרנו האידנא חייב. ופי' רש"י זצ"ל ולא ישמרנו האידנא בנגיחה שלישית חייב עליה נזק שלם. וקשה לפירושו דא"כ דהכי קיי"ל דאנגיחה שלישית מיחייב נזק שלם דאביי ורבא הלכה כרבא וריש פ' חזקת הבתים אזלא סוגיא דסתמא דתלמודא דלא מיחייב נזק שלם אלא אנגיחה רביעית דא"ר יוחנן שמעתי מהולכי אושא שהיו אומרים מנין לחזקה שהיא שלש שנים משור המועד. מה שור המועד כיון דנגח שלש נגיחות נפק ליה מחזקת תם וקם ליה בחזקת מועד. הכא נמי כיון דאכלה תלת שנין נפק ליה מתורת מוכר וקם ליה בחזקת לוקח. ופרכינן או מה שור המועד עד נגיחה רביעית לא מיחייב הכא נמי עד שנה רביעית לא קיימא ברשותיה. הכי השתא התם מכי נגח שלש נגיחות הוה ליה מועד ואידך כי לא נגח מאי משלם. אבל הכא כיון דאכלה תלת שנין קיימא ליה ברשותיה:
4