אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ר״כOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 220
א׳תנן בפרק כל פסולי המוקדשין השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טריפה מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים ומה שלא אכלו הם יחזירו לו את הבשר והוא יחזיר להם את הדמים. מכרוהו לגוים או הטילוהו לכלבים ישלמו לו דמי טריפה. ת"ר המוכר בשר לחבירו ונמצא בשר בכור פירות ונמצא טבלים יין ונמצא יי"נ מה שאכלו אכלו ויחזיר להם הדמים. רשב"א אומר דברים שהנפש קצה בהם יחזיר להם הדמים דברים שאין הנפש קצה בהם ינכה להן את הדמים. ואלו הן דברים שאין הנפש קצה בהם בכורות טבלים ויין נסך. בכור לימא ליה מאי אפסדתיך לא נצרכה כגון דזבין ליה מקום המום לישראל דא"ל אי לאו דאכלית הוה מחוינא ליה ניהליה ושדו לי כר"י. טבלים הוה מתקנינא להו ואכילנא להו. יין נסך ע"י תערובות. וכרשב"ג דתנן יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב"ג אומר ימכר כולו חוץ מדמי יין נסך שבו. הא דמסיק גבי בכור אי לאו דאכלית הוה מחוינא ליה ושרו לי כר' יהודה היינו ר' יהודה דפ' עד כמה דתנן השוחט את הבכור ורואה את מומו ר"י מתיר ר"מ אומר הואיל ונשחט שלא על פי מומחה אסור. וקיי"ל ר"מ ור"י הלכה כר' יהודה והתם מפרש בגמ' באיזה מומין פליגי:
1