אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רס״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 264
א׳הא למדת דהילכתא כרב כהנא דהא ר"פ עביד עובדא כוותיה :
1
ב׳[שם]
ואמר רב כהנא לא שנו דמה שנהנית הוא דמשלמת ולא מה שהזיקה אלא שאכלה מיד באותה ערוגה שנפלה שם דכיון דאנוס הוא בנפילתה אנוס הוא באכילתה דכיון דחזיא לתבואה תותה לא מוקמה אנפשה אבל היכא מערוגה לערוגה ואכלה משלמת מה שהזיקה. ור"י אמר אפי' מערוגה לערוגה ואפי' כל היום כולו. עד שתצא ותחזור לדעת. ופר"ח זצ"ל קיימא לן כר' יוחנן. ואמר ר"פ לא תימא עד שתצא לדעת שידעו בעלים שיצתה ותחזור לדעת שלא נעל בפניה כראוי אלא כיון שיצאת לדעת שידעו הבעלים ביציאתה אע"פ שחזרה שלא לדעת. דהשתא לא סגי ליה בשמירה פחותה חייב מאי טעמא כיון דילפה לה להתם כל אימת דמשתמטא להתם רהטא. הילכך הו"ל למנטר ומדלא נטר חייב:
ואמר רב כהנא לא שנו דמה שנהנית הוא דמשלמת ולא מה שהזיקה אלא שאכלה מיד באותה ערוגה שנפלה שם דכיון דאנוס הוא בנפילתה אנוס הוא באכילתה דכיון דחזיא לתבואה תותה לא מוקמה אנפשה אבל היכא מערוגה לערוגה ואכלה משלמת מה שהזיקה. ור"י אמר אפי' מערוגה לערוגה ואפי' כל היום כולו. עד שתצא ותחזור לדעת. ופר"ח זצ"ל קיימא לן כר' יוחנן. ואמר ר"פ לא תימא עד שתצא לדעת שידעו בעלים שיצתה ותחזור לדעת שלא נעל בפניה כראוי אלא כיון שיצאת לדעת שידעו הבעלים ביציאתה אע"פ שחזרה שלא לדעת. דהשתא לא סגי ליה בשמירה פחותה חייב מאי טעמא כיון דילפה לה להתם כל אימת דמשתמטא להתם רהטא. הילכך הו"ל למנטר ומדלא נטר חייב:
2