אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רס״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 266
א׳מיהו אנן קיי"ל דחייב דהואיל דהכא דהאונס מחמת הפשיעה בא קיי"ל כל כי האי גוונא חייב כדפריש' בפ' המפקיד: ירוש' אמר ר' יוסי אותה השדה פטורה ושדה אחרת חייבת. ור"י ורשב"ל תרויהון אמרין אפי' דעתה כל השדה כולה פטורה לעולם אינה חייבת עד שתצא מתוכה לרשה"ר ותכנס מרשות הרבים לתוך שדה אחרת. אלא נפלה לגינה וירדה לתוך גינה אחרת מהו. על דעתיה דר' יוסי ב"ח דאמר אותה שדה פטורה ושדה אחרת חייבת הכא חייבת. על דעתיה דר"י ורשב"ל דאינון אמרי אפי' דעתה כל השדה כולה פטורה לעולם אינה חייבת עד שתצא מתוכה לרשות הרבים ותכנס מרשות הרבים לתוך שדה אחרת. אלא נפלה למקום שראויה לירד ירדה למקום שראויה ליפול אמר ר' יוסי בר יסא וחונטא היא מתניתין אלא נפלה למקום שראוי' ליפול נפלה למקום שראויה לירד דא צריכה לדא ודא צריכה לדא. דא צריכה לדא שמשלמת מה שנהנית. ודא צריכה לדא שמשלם מה שהזיקה:
1
ב׳[שם ע"ב]
מתני' כיצד משלמת מה שהזיקה שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה. ר"ש אומר אכלה פירות גמורין משלמת פירות גמורין אם סאה סאה סאתים סאתים. והיכי שיימינן אגב שדה היכא דעדיין לא נגמרו אמר רבי יוסי בר חנינא סאה בששים סאין כלומר בית סאה דקתני מתניתין דבשביל ערוגה אחת שמין בית סאה לאו בית סאה באפי נפשה שיימינן דמכחישנא ליה למזיק. לפי שבית סאה נמכר ביוקר לפי שמועט הוא ואינו מצוי לימכר ועני שאין ידו משגת לדמי קרקע גדולה קונה אותו ביוקר ביותר מדמיו וקרחת ערוגה של קב או קביים חשובה לו לפי דמיו אלא שמין ששים סאין ורואים כמה דמים מגיעים לבית סאה וחוזרין ושמין כמה נפחתו דמיו בשביל ערוגה זו. וא"ת למה הוזכר בית סאה שאם היו שמין מתחילה הערוגה בששים סאין כמה היו יפין וכמה הן יפין לא היה משלם כלום שאין קרחת ערוגה קטנה ניכרת בששים סאין אבל בבית סאה ניכרת. חזקיה אמר קלח בששים קלחים מה שאכלה תשלם בששים שיעורין כמותו. ר' ינאי אומר תרקב בששים תרקביים כלומר שלשים סאין שמין ולא ששים דא"כ מפסדת ליה לניזק שאין קונין מצוין לששים סאין לפי שמרובין הם לאדם בינוני ומועטין הן לאדם עשיר:
מתני' כיצד משלמת מה שהזיקה שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה. ר"ש אומר אכלה פירות גמורין משלמת פירות גמורין אם סאה סאה סאתים סאתים. והיכי שיימינן אגב שדה היכא דעדיין לא נגמרו אמר רבי יוסי בר חנינא סאה בששים סאין כלומר בית סאה דקתני מתניתין דבשביל ערוגה אחת שמין בית סאה לאו בית סאה באפי נפשה שיימינן דמכחישנא ליה למזיק. לפי שבית סאה נמכר ביוקר לפי שמועט הוא ואינו מצוי לימכר ועני שאין ידו משגת לדמי קרקע גדולה קונה אותו ביוקר ביותר מדמיו וקרחת ערוגה של קב או קביים חשובה לו לפי דמיו אלא שמין ששים סאין ורואים כמה דמים מגיעים לבית סאה וחוזרין ושמין כמה נפחתו דמיו בשביל ערוגה זו. וא"ת למה הוזכר בית סאה שאם היו שמין מתחילה הערוגה בששים סאין כמה היו יפין וכמה הן יפין לא היה משלם כלום שאין קרחת ערוגה קטנה ניכרת בששים סאין אבל בבית סאה ניכרת. חזקיה אמר קלח בששים קלחים מה שאכלה תשלם בששים שיעורין כמותו. ר' ינאי אומר תרקב בששים תרקביים כלומר שלשים סאין שמין ולא ששים דא"כ מפסדת ליה לניזק שאין קונין מצוין לששים סאין לפי שמרובין הם לאדם בינוני ומועטין הן לאדם עשיר:
2