אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רצ״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 291
א׳פר"ח זצ"ל וקיי"ל כר"נ דדיינא הוא ורב נחמן ורב ששת הלכתא כרב נחמן בדיניה . ולא עוד אלא דהא ר' יוחנן קאי כוותיה דאמר חיוביה בין לפני יאוש בין לאחר יאוש:
1
ב׳[דף ע ע"א]
אמרי נהרדעי לא כתבינן אורכתא דהיינו הרשאה אמטלטלי. א"ל רב אשי לאמימר מ"ט א"ל משום דר' יוחנן דאמר ר' יוחנן גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם אין יכולין להקדיש. זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו. הילכך הכא נמי הואיל ואינו ברשות בעלים אינו יכול להקנותן לשליח הלכך אם אבד יכול לחזור ולתובעו מיד הנאמן. איכא דאמרי אמרי נהרדעי לא כתבינן אורכתא אמטלטלי דכפריה אם תבעו מפקיד לנאמן וכפר בו דמחזי דחתמינן אשיקרא דיהיב ליה לשליח מידי דלית ליה גביה . אבל לא כפריה כתבינן:
אמרי נהרדעי לא כתבינן אורכתא דהיינו הרשאה אמטלטלי. א"ל רב אשי לאמימר מ"ט א"ל משום דר' יוחנן דאמר ר' יוחנן גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם אין יכולין להקדיש. זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו. הילכך הכא נמי הואיל ואינו ברשות בעלים אינו יכול להקנותן לשליח הלכך אם אבד יכול לחזור ולתובעו מיד הנאמן. איכא דאמרי אמרי נהרדעי לא כתבינן אורכתא אמטלטלי דכפריה אם תבעו מפקיד לנאמן וכפר בו דמחזי דחתמינן אשיקרא דיהיב ליה לשליח מידי דלית ליה גביה . אבל לא כפריה כתבינן:
2
ג׳[שם]
אמרי נהרדעי כל אורכתא דלא כתב ביה זיל דון זכי ואפיק לנפשך לית בה מששא מ"ט משום דא"ל האיך נאמן לשליח לאו בעל דברים דידי את:
אמרי נהרדעי כל אורכתא דלא כתב ביה זיל דון זכי ואפיק לנפשך לית בה מששא מ"ט משום דא"ל האיך נאמן לשליח לאו בעל דברים דידי את:
3
ד׳[שם]
ואמר אביי אי כתב בה למחצה לשליש ולרביע דון זכי ואפיק לנפשך והמותר שלי מינו דמשתעי נאמן בהדי שליח אפלנא על כרחיה דלא מצי למימר ליה לאו בעל דברים דידי את משתעי אכוליה:
ואמר אביי אי כתב בה למחצה לשליש ולרביע דון זכי ואפיק לנפשך והמותר שלי מינו דמשתעי נאמן בהדי שליח אפלנא על כרחיה דלא מצי למימר ליה לאו בעל דברים דידי את משתעי אכוליה:
4
ה׳[שם]
ואמר אמימר ואי תפס לא מפקינן מיניה. פירש"י זצ"ל ואי תפס שליח ממון משל נאמן לא מפקינן מיניה ואע"ג דלא כתב ביה ואפיק לנפשך. לישנא אחרינא ואי תפס שליח ממון שהוציאו ועיכבו לעצמו לא מפקינן מיניה.
ואמר אמימר ואי תפס לא מפקינן מיניה. פירש"י זצ"ל ואי תפס שליח ממון משל נאמן לא מפקינן מיניה ואע"ג דלא כתב ביה ואפיק לנפשך. לישנא אחרינא ואי תפס שליח ממון שהוציאו ועיכבו לעצמו לא מפקינן מיניה.
5