אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שי״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 317
א׳אבל אדם המשאיל א"ע משאמר הריני שאול לך לכך וכך זמן תו לא מצי הדר ביה כדתנן בפ' השואל השואל את הפרה ושאל בעלה עמה שאלה ושכר בעלה עמה שאל בעלים או שכרן ואח"כ שאל את הפרה ומת פטור שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם. ואמרינן בגמ' מדקתני סיפא אחר כך מכלל דרישא דקתני עמה. עמה משמע ממש. עמה מי משכחת לה פרה במשיכ' ובעלים באמירה. פי' רש"י זצ"ל ומשמע לן הרי היא ואני נשאלים לך הרי גופו קנוי ושאול לו ופרה אכתי מיחסרא משיכה וע"כ הדר הוה ליה שאל בעלים ואח"כ שאל את הפרה. ומשני איבעית תימא כגון דא"ל דקיימא בחצירו של שואל דלא מיחסרא משיכה איבעית תימא כגון דא"ל את גופך לא תתשאיל לי עד שעת משיכת פרתך:
1