אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ל״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 33
א׳ראובן שהיו עליו נזקין ובע"ח וכתובת אשה והיה לו עידית ובינונית וזיבורי' ומכרם לשמעון ומכר לו עידית באחרונ' והלך שמעון שהוא לוקח ראשון ומכר בינונית וזיבורית ללוקח שני ושייר עידית לפניו. פשיטא דאזלי כולהו נזקין ובע"ח וכתובת אשה וגבו עידית דאחרונה היא ושעבודא עלה דידה דמיא. ובינוני' הא לית ליה השתא דמצי למימר גבו מינה דלא ניחא בתקנתא דרבנן דאמרו אין נפרעין מנכסים משועבדים היכא דאיכא בני חורין. אל מכר שמעון ללוקח שני עידית ושייר בינונית וזיבורית מאי מי אזלי כולהו בתר לוקח שני שהרי האי לקח שעבודן. דמלוקח ראשון לא גבו דאמר להו בעינא בתקנתא דרבנן ועידית דהוות בת חורין בשתי לקיחות הראשונו' שלכם היא. מאי. סבר אביי למימר אתו כולהו גבו מעידית מטעמא דפרישית. אמר ליה רבא מה מכר לו לוקח ראשון ללוקח שני כל זכות שתבוא לידו וכיון דאילו אתו לגבי לוקח ראשון והיתה עידית בידו מצי אגבויינהו מבינונית. ואע"ג דכי זבנה לבינונית אכתי עידית בת חורין היא ואין נפדעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין. מצי למימר להו לא ניחא לי בהאי תקנתא. לוקח שני נמי מצי למימר להו זילו גבו מבינונית דכי זבין לי לוקח ראשון ארעא בכל זכותא דהוה ליה בגווה זבין. והלכה כרבא:
1