אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא של״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 335
א׳פר"ח זצ"ל וקיי"ל דאינו חייב בבושת עד שיתכוון לו. רוצה לומר דהלכה כר"ש בקטלא דהא בושת מקטלא ילפי' ומסתעיי' להא דפסיק רבינו יצחק אלפסי זצ"ל כרב אדא בר אהבה כדפרישית לעיל בפ' שור שנגח ד' וה':
1
ב׳[שם ע"ב]
מתני' המבייש את הערום חייב. ת"ר ביישו ערום חייב ואינו דומה ביישו ערום לביישו לבוש. ביישו בבית המרחץ לביישו בשוק. אמר מר ביישו ערום חייב. ערום בר בושת הוא. אמר ר"פ מאי ערום דאתיא זיקא ודלינהו למאניה ואתא הוא ודלינהו טפי. ביישו בבית המרחץ חייב. בית המרחץ בר בושת הוא. אמר ר"פ מאי בבית המרחץ כגון שביישו על גבי הנהר. פירש"י זצ"ל דהא דפריך ערום בר בושת הוא דכיון דאינו מקפיד להלך ערום בפני אדם מי הוי בר בושת ואפי' מכין אותו. וקשה לפירושו מ"ש דפריך אברייתא אמתני' הוה ליה למיפרך דקתני המבייש את הערום חייב:
מתני' המבייש את הערום חייב. ת"ר ביישו ערום חייב ואינו דומה ביישו ערום לביישו לבוש. ביישו בבית המרחץ לביישו בשוק. אמר מר ביישו ערום חייב. ערום בר בושת הוא. אמר ר"פ מאי ערום דאתיא זיקא ודלינהו למאניה ואתא הוא ודלינהו טפי. ביישו בבית המרחץ חייב. בית המרחץ בר בושת הוא. אמר ר"פ מאי בבית המרחץ כגון שביישו על גבי הנהר. פירש"י זצ"ל דהא דפריך ערום בר בושת הוא דכיון דאינו מקפיד להלך ערום בפני אדם מי הוי בר בושת ואפי' מכין אותו. וקשה לפירושו מ"ש דפריך אברייתא אמתני' הוה ליה למיפרך דקתני המבייש את הערום חייב:
2