אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שס״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 362

א׳הילכך ליכא למימר לאברוחי מיכוון כיון דאינו מבריח אלא למתנה גמורה מכוין וזכה מקבל מתנה וקנה. ופסקו רבותי' דלא בעינן שיור כדי פרנסה. אלא מטלט' כ"ש הוי שיור:
1
ב׳[שם ע"ב]
תנן בפ' יש נוחלין הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שהן כתובין לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב. מכר האב מכורין עד שימות מכר הבן אין ללוקח כלום עד שימות האב. איתמר מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב ר' יוחנן אמר לא קנה לוקח. רשב"ל אמר קנה לוקח. ר"י אמר לא קנה לוקח כי קתני מכר הבן אין ללוקח עד שימות האב הא כי מיית האב אית ללוקח דלא מית הבן בחיי האב דאתו לידיה דבן אבל מת הבן בחיי האב דלא אתו לידיה דבן כי מיית האב נמי לית ליה ללוקח. אלמא קנין פירות כקנין הגוף דמי וכי זבין לאו דידיה זבין. ורשב"ל אומר קנה לוקח כי קתני מתני' מכר הבן אין ללוקח עד שימות האב הא כי מיית האב מיהא אית ליה ללוקח לא שנא לא מת הבן בחיי האב דאתו לידיה דבן ל"ש מת הבן בחיי האב דלא אתו לידיה דבן דקנה לוקח. אלמא קסבר קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. וכי זבין דידיה זבין:
2