אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שצ״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 394
א׳כתב רבינו יצחק אלפסי זצ"ל מיהא שמעינן מהא כי האי גוונא דקנסין אפי' בחו"ל דהא ר"נ בבבל הוה וקא קניס. ועוד דגרסי' בפ' נגמר הדין אמר ר"א שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה. ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה:
1
ב׳[שם]
מתני' גזל בהמה והזקינו משלם כשעת הגזילה. רמ"א בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך. אמר ר"פ לא הזקינה ממש אלא אפי' כחשה. והאנן תנן הזקינה אמרי כחשה כעין הזקינה מה הזקינה דלא הדרא אף כחשה דלא הדרא אבל כחשה דהדר אומר הרי שלך לפניך. אמר רב חנינא בר אבידמי אמר רב הלכה כר' מאיר:
מתני' גזל בהמה והזקינו משלם כשעת הגזילה. רמ"א בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך. אמר ר"פ לא הזקינה ממש אלא אפי' כחשה. והאנן תנן הזקינה אמרי כחשה כעין הזקינה מה הזקינה דלא הדרא אף כחשה דלא הדרא אבל כחשה דהדר אומר הרי שלך לפניך. אמר רב חנינא בר אבידמי אמר רב הלכה כר' מאיר:
2
ג׳[דף צ"ז ע"א]
אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור. ואוקימנא שלא בשעת מלאכה שאינו רגיל לעשות מלאכה לבעליו או שאין עכשיו מלאכה לבעליו לעשות דזה נהנה וזה אינו חסר הוא דניחא ליה דלא ליסתרי עבדו שלא ילמוד דרכי הבטלה. רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועביד בהו מלאכה. א"ל רבא בריה מ"ט עבד מר הכי. א"ל דאמר רב נחמן עברא נהום כריסיה לא שוי. אימור דאמר ר"נ כגון דארו עבדיה דמרקד בי כובי כולהו עבדי מיעבד עבדי. א"ל אנא כי הא ס"ל דאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור אלמא ניחא ליה דלא ליסתרי עבדו. א"ל ה"מ היכא דלא מסיק ביה זוזי מר כיון דמסיק ביה זוזי מיחזי כריבית דאמר רב יוסף בר מניומי אמר ר"נ אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר. א"ל הדרי בי:
אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור. ואוקימנא שלא בשעת מלאכה שאינו רגיל לעשות מלאכה לבעליו או שאין עכשיו מלאכה לבעליו לעשות דזה נהנה וזה אינו חסר הוא דניחא ליה דלא ליסתרי עבדו שלא ילמוד דרכי הבטלה. רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועביד בהו מלאכה. א"ל רבא בריה מ"ט עבד מר הכי. א"ל דאמר רב נחמן עברא נהום כריסיה לא שוי. אימור דאמר ר"נ כגון דארו עבדיה דמרקד בי כובי כולהו עבדי מיעבד עבדי. א"ל אנא כי הא ס"ל דאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור אלמא ניחא ליה דלא ליסתרי עבדו. א"ל ה"מ היכא דלא מסיק ביה זוזי מר כיון דמסיק ביה זוזי מיחזי כריבית דאמר רב יוסף בר מניומי אמר ר"נ אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר. א"ל הדרי בי:
3
ד׳[שם]
איתמר התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה אמר רב רצה שכרה נוטל רצה פחתה נוטל אם נשברה או נתקלקלה ודמי פחתה יתירין על שכרה נוטל דמי פחתה. ושמואל אמר אינו נוטל אלא פחתה. אמר ר"פ ולא פליגי הא בספינ' דקיימא לאגרא דכי נחית לה אדעתא דאגרא נחית לה הילכך לאו בתורת גזלן דיינין לי' ויתן שכרה ע"כ אם מרובין הן על דמי פחתה הא בספינה דלא קיימא לאגרא לא יהיב ליה אלא פחתה. איבעית תימא דכ"ע דקיימא לאגרא ולא קשיא הא דנחית לה בתורת גזלנותא אפילו שכרה גדול מפחתה לא יהיב אלא דמי פחתה דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה. הא דנחית לה בתורת אגרא רצה שכרה נוטל ואם פחתה דבעל שכרה נוטל פחתה והא ע"כ שקלה וגזלן הוי:
איתמר התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה אמר רב רצה שכרה נוטל רצה פחתה נוטל אם נשברה או נתקלקלה ודמי פחתה יתירין על שכרה נוטל דמי פחתה. ושמואל אמר אינו נוטל אלא פחתה. אמר ר"פ ולא פליגי הא בספינ' דקיימא לאגרא דכי נחית לה אדעתא דאגרא נחית לה הילכך לאו בתורת גזלן דיינין לי' ויתן שכרה ע"כ אם מרובין הן על דמי פחתה הא בספינה דלא קיימא לאגרא לא יהיב ליה אלא פחתה. איבעית תימא דכ"ע דקיימא לאגרא ולא קשיא הא דנחית לה בתורת גזלנותא אפילו שכרה גדול מפחתה לא יהיב אלא דמי פחתה דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה. הא דנחית לה בתורת אגרא רצה שכרה נוטל ואם פחתה דבעל שכרה נוטל פחתה והא ע"כ שקלה וגזלן הוי:
4
ה׳במתני' גזל מטבע ונסדק פירות והרקיבו יין והחמיץ משלם כשעת הגזילה. מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח בהמה ונעבדה בה עבירה או שנפסלה מעל גבי המזבח או שהיתה יוצאה ליסקל אומר לו הרי שלך לפניך:
5
ו׳[שם]
אמר רב הונא נסדק דקתני דמשלם כשעת הגזילה נסדק ממש נפסל דקתני דאומר לו הרי שלך לפניך שפסלתו מלכות שהמלך צוה שלא יהא יוצא לא במדינה זו ולא במדינ' אחרת. פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דרב ושמואל דפליגי לקמן בסמוך בהלואהו על המטבע דלית להו דרב יהודה אלא ס"ל כרב הונא דהא רב יהודה מדמה פסלתו מלכות לנסדק וגבי הלואה נמי לא מצי פטר נפשיה בהנהו פסולין כיון דכנסדק דמי ולא דמי להוזל. ואע"ג דרב הונא מדמי פסלתו מלכות לתרומה ונטמאת ולחמץ שעבר עליו הפסח ופשיטא דאין לוה יכול לשלם למלוה תרומה טמאה תשלומי טהורה וחמץ אסור תשלומי היתר. לא קשיא מידי דלגבי מלוה יש חילוק דנפסל דמי להוזל ותרומה טמאה וחמץ שעבר עליו הפסח לא דמי להוזל אבל גזל ראוי לדמותו כיון שאין הנגזל מפסיד כלום משום זולא דהשתא:
אמר רב הונא נסדק דקתני דמשלם כשעת הגזילה נסדק ממש נפסל דקתני דאומר לו הרי שלך לפניך שפסלתו מלכות שהמלך צוה שלא יהא יוצא לא במדינה זו ולא במדינ' אחרת. פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דרב ושמואל דפליגי לקמן בסמוך בהלואהו על המטבע דלית להו דרב יהודה אלא ס"ל כרב הונא דהא רב יהודה מדמה פסלתו מלכות לנסדק וגבי הלואה נמי לא מצי פטר נפשיה בהנהו פסולין כיון דכנסדק דמי ולא דמי להוזל. ואע"ג דרב הונא מדמי פסלתו מלכות לתרומה ונטמאת ולחמץ שעבר עליו הפסח ופשיטא דאין לוה יכול לשלם למלוה תרומה טמאה תשלומי טהורה וחמץ אסור תשלומי היתר. לא קשיא מידי דלגבי מלוה יש חילוק דנפסל דמי להוזל ותרומה טמאה וחמץ שעבר עליו הפסח לא דמי להוזל אבל גזל ראוי לדמותו כיון שאין הנגזל מפסיד כלום משום זולא דהשתא:
6