אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תל״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 436
א׳פר"ח זצ"ל והכי קיימא לן. וכתב רבינו שמשון זצ"ל דמשמע אפי' היה ר' ירמיה בתוך הבית דומי' דההיא דתינוק שבעל השדה עומד בתוך השדה ובחזקתו היתה עומדת דתלמודא לא מפליג בהני תרתי מילי אלא משום חזקה ולא משום דהתם בעל השדה מוחזק בשדה שבחזקתו היא אלמא גבי ר' ירמיה הוה אמרי' ימתין עד שיגדיל אפי' היה ר' ירמי' מוחזק בבית עכ"ל:
1
ב׳[שם ע"ב]
אמר ר' אסי אמר ר' שבתי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. תהי בה ר' יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. קבלה מיניה ר' יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או שהיו עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשים לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא. אמר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל שקצת היה משמע דלאו דהיינו או שלחו לו דקאמר או שהיו עדיו חולים או שהיו מבקשים לילך למדינת הים והא דקאמר ושלחו לו ולא קאמר או שלחו דמשמע דמשום דשלחו לו ולא בא גרידא אין מקבלין עדותן. מיהו מהא דאמר מר עוקבא לדידי מיפרשא מיניה דמר שמואל כגון דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא משמע דמשום דשלחו לו גרידא מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. מיהו יש לומר דשאני היכא דפתחו ליה בדיניה. מיהו הא ודאי שמעינן מהתם דהיכא דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא דמקבלין עדים שלא בפני בעל דין. אלא הא מספקא היכא שלא חולה לא הוא ולא עדיו ואין עדיו מבקשין ללכת למדינת הים ולא פתחו ליה נמי בדיניה ושלחו ליה ולא אתא אם מקבלין עדים שלא בפניו או לא. אי גרסי' ושלחו לו אז משמע דמשוס שלחו לו ולא אתא גרידא אין מקבלין עדותן שלא בפניו. ובספר זקן כתוב ושלחו לו. ובספר אלפס ובספר אבי אסף חיבור רבי' אבי העזרי בשניהם כתוב ושלחו לו. ובפר"ח זצ"ל כתב מקבלין עדים שלא בפני בעל דין כגון שהיה הנתבע חולה או היו העדים חולים ומתיראין שמא יקרה מקרה בני אדם או היו מוכנים לפרש בים ושלחו לו לנתבע ולא בא וכבר פתחו ליה בדיניה מקודם כי האי גוונא מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. והני מילי דנקיט ההוא דיינא דיסקיא מב"ד הגדול דאי לא נקט מצי למימר לבית דין הגדול קאזלינא עכ"ל. הרי פי' דאין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין עד שיהא הוא חולה או עדיו ופתחו בדינו ושלחו לו ולא בא דכל שלשתן בעינן ואי לא אין מקבלין אלא בפני בעל דין. אבל הא דפירש וה"מ דנקיט ההוא דיינא דיסקיא מב"ד הגדול האידנא לא בעי דיסקיא אלא הגדול שבעיר חשוב בית דין הגדול כדפי' רבינו שמשון זצ"ל דמאחר שאנו רחוקים יותר מדאי סברא הוא דגדול חשוב בית דין הגדול וכגון שהוא מומחה ויודע להוציא דין תורה לאורה דאיכא למיחש לרמאין שלא ידחו עצמם כל שעה מן הדין באומרם לב"ד הגדול קאזילנא. וכבר שאל הרב ר' יעקב מרבינו שמשון זצ"ל והשיב לו מנהג קדם על בית דין דעירנו אודיעך כי אחד מבני עירנו המזמין את אחד חבירו לדין על כרחו ידון כאן ואינו יכול לדחותו ולומר נלך לבית הועד או לבית דין הגדול. אך בזה יכול לדחותו שלא יטעון עד יום השלישי אבל דיינין בוררין להם לאלתר זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד. ואם אכסנאי הוא המזמין אחד מבני עירו או שני אכסנאים שמזמיני' זה את זה בוררין לאלתר וטוענין לאלתר וזו מנהג הגון וכשר מפני הרמאים עכ"ל. אע"פ שאין לכל המקומות ראיה מרבינו שמשון זצ"ל מפני שהוא היה יחיד בדור בתורתו ובחכמתו ואין לנו ראיה ממנהג שבעירו לשאר מקומות מ"מ יש ללמוד מדבריו שחשש לרמאין:
אמר ר' אסי אמר ר' שבתי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. תהי בה ר' יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. קבלה מיניה ר' יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או שהיו עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשים לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא. אמר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל שקצת היה משמע דלאו דהיינו או שלחו לו דקאמר או שהיו עדיו חולים או שהיו מבקשים לילך למדינת הים והא דקאמר ושלחו לו ולא קאמר או שלחו דמשמע דמשום דשלחו לו ולא בא גרידא אין מקבלין עדותן. מיהו מהא דאמר מר עוקבא לדידי מיפרשא מיניה דמר שמואל כגון דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא משמע דמשום דשלחו לו גרידא מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. מיהו יש לומר דשאני היכא דפתחו ליה בדיניה. מיהו הא ודאי שמעינן מהתם דהיכא דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא דמקבלין עדים שלא בפני בעל דין. אלא הא מספקא היכא שלא חולה לא הוא ולא עדיו ואין עדיו מבקשין ללכת למדינת הים ולא פתחו ליה נמי בדיניה ושלחו ליה ולא אתא אם מקבלין עדים שלא בפניו או לא. אי גרסי' ושלחו לו אז משמע דמשוס שלחו לו ולא אתא גרידא אין מקבלין עדותן שלא בפניו. ובספר זקן כתוב ושלחו לו. ובספר אלפס ובספר אבי אסף חיבור רבי' אבי העזרי בשניהם כתוב ושלחו לו. ובפר"ח זצ"ל כתב מקבלין עדים שלא בפני בעל דין כגון שהיה הנתבע חולה או היו העדים חולים ומתיראין שמא יקרה מקרה בני אדם או היו מוכנים לפרש בים ושלחו לו לנתבע ולא בא וכבר פתחו ליה בדיניה מקודם כי האי גוונא מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. והני מילי דנקיט ההוא דיינא דיסקיא מב"ד הגדול דאי לא נקט מצי למימר לבית דין הגדול קאזלינא עכ"ל. הרי פי' דאין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין עד שיהא הוא חולה או עדיו ופתחו בדינו ושלחו לו ולא בא דכל שלשתן בעינן ואי לא אין מקבלין אלא בפני בעל דין. אבל הא דפירש וה"מ דנקיט ההוא דיינא דיסקיא מב"ד הגדול האידנא לא בעי דיסקיא אלא הגדול שבעיר חשוב בית דין הגדול כדפי' רבינו שמשון זצ"ל דמאחר שאנו רחוקים יותר מדאי סברא הוא דגדול חשוב בית דין הגדול וכגון שהוא מומחה ויודע להוציא דין תורה לאורה דאיכא למיחש לרמאין שלא ידחו עצמם כל שעה מן הדין באומרם לב"ד הגדול קאזילנא. וכבר שאל הרב ר' יעקב מרבינו שמשון זצ"ל והשיב לו מנהג קדם על בית דין דעירנו אודיעך כי אחד מבני עירנו המזמין את אחד חבירו לדין על כרחו ידון כאן ואינו יכול לדחותו ולומר נלך לבית הועד או לבית דין הגדול. אך בזה יכול לדחותו שלא יטעון עד יום השלישי אבל דיינין בוררין להם לאלתר זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד. ואם אכסנאי הוא המזמין אחד מבני עירו או שני אכסנאים שמזמיני' זה את זה בוררין לאלתר וטוענין לאלתר וזו מנהג הגון וכשר מפני הרמאים עכ"ל. אע"פ שאין לכל המקומות ראיה מרבינו שמשון זצ"ל מפני שהוא היה יחיד בדור בתורתו ובחכמתו ואין לנו ראיה ממנהג שבעירו לשאר מקומות מ"מ יש ללמוד מדבריו שחשש לרמאין:
2