אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא נ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 56
א׳תנן בפ' מי שמת האשה שהשביחה את הנכסים השביחה לאמצע פי' שמת בעלה והשביחה. ואם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי הדיני עושה ואוכלת השביחה לעצמה וכגון שאמרה בב"ד. ולדברי רבי' שמואל זצ"ל בפני שני עדים או בצבור כדפרי' לעיל. ופי' רבינו שמואל זצ"ל והוא דלא שקלה מזוני דאי שקלה מזוני לא. דתנן אלמנה ניזונת מנכסי היתומים מעשה ידיה שלהם. ופרכינן בגמ' אשה מאי עבידתה פי' רבינו שמואל זצ"ל אשה [מאי] עבידתה או תטול כתובתה ותלך עמה או תטרח קמי יתמי ותהא ניזונית ומעשה ידיה שלהם ואין [לה] להשתכר בממון היתומים. אמר ר' ירמיה באשה יורשת עסקינן. אשה יורשת פשיטא מהו דתימא כיון דלאו דרכה למיטרח אע"ג דלא פריש כמאן דפירש דמי קמ"ל. פי' רבינו שמואל זצ"ל באשה יורשת כגון שנשא ראובן בת שמעון אחיו ומת וירשו בני (אברהם) ראובן ובת שמעון נכסי יעקב אבי אביהן. או כגון בת בין הבנות או בת הבן בין הבנים דינה כדין האחין. או שאמר בעלה תטול אשתו כאחד בין הבנים אם השביחה את הנכסים ופירשה לעצמה לא פירשה השבח לאמצע:
1