אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ס״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 68
א׳וכן פירש נקטינן מרבותי זצ"ל כל היכא דאמור בתלמוד תיובתא בטלו דברי' למי שהתיובתא עליו לגמרי. אבל היכא דעלתה בקשיא כי הך דשמואל לא בטלו דברי' דאמרי' לא הוה ברירא להן דבטלין שמועה זו לגמרי. אלא לא אשתכח בה פירוקא בהאי שעתא דתלויה וקיימי . ואעפ"כ אינו נראה בעיני דלא שנא תיובתא ולא שנא קשיא דקאי אמילתא דאמורי חדא היא ולא הויא עיקר. אלא דגבי תיובתא דמשנה או מברייתא שייך למימר תיובתא ומפירכי דאמורי שייך לומר קשיא:
1